א

להלן לקט חלקי של הערות, לי ולדכוותי', על מלאכת העריכה שהושקעה בפיענוח מסמכי 'מסעי ראש בני ישראל'*:

עמ' 8: "בחודש שבט הרבי שוב בריגא, בכ"ב בו כותב הוא שם לגאון הרוגוטשובי .. רשימות חוברת לג". אך בדרכון נרשמת יציאה מליטא .. וכניסה ללטביה בתאריך ט"ז אדר. היינו שעד אז שהה בברלין ולא בריגא. וצ"ע".

עד כאן מהקונטרס.

ויש להוסיף ולחזק את התמיהה - ולפלא גדול שלא צויין - כי ב'כפר חב"ד' גליון יו"ד שבט תש"ס התפרסמה גלוית התשובה של הגאון הרגטשובי למכתב זה של כ"ק אדמו"ר והוא מתאריך כ"ד שבט. ושם מפורש שם הנמען וכתובתו: "גרמניה, דויטשלנד, ברלין, אדון מ. שניאורסאהן אצל א. רמין, רח' אוגוסט 77/78, נ' [צפון]. ברלין".

היינו שהתשובה למכתב היתה אף היא לברלין וא"כ זה מחזק את המופיע בדרכון. וא"כ שוב צ"ע על הנכתב ברשימות 'ריגא'. ויל"ע.

והנה בעיה דומה אנו מוצאים בעוד מקום בקונטרס:

עמ' 25: ב.."כ"ט בחשון תרצ"ב .. נכנס בו ביום לגרמניה.." והוא יוצא ממנה רק ב"י"ב בניסן תרצ"ב".

והנה בכ"ד טבת תרצ"ב כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב לרבי שהיה, כנ"ל, בברלין (וכן מפורש ב'מפתח' של כ"ק אדמו"ר למכתב זה [ולכאורה היה צריך לציין בקונטרס לכך]). ברם כאשר כ"ק אדמו"ר משיב לחותנו בב' שבט תרצ"ב נרשם בתאריך: "ב' שבט, צ"ב ריגא". וצ"ע.

והנראה בזה בדרך השערה בלבד:

באגרת דב' שבט הרישום 'ריגא' נעשה רק על העתקה של כ"ק אדמו"ר, אך במכתב המקורי (צילומו בסיום ה'רשימות' שם) לא נכתב מקום שהותו - [וגם פרט עיקרי זה היה להדגיש בקונטרס]. וא"כ עד"ז ניתן לומר גם לגבי המכתב לרגטשובי שרק בהעתקה נרשם 'ריגא' משא"כ במקור (שהרי אם היה במקור נרשם ריגא לא היה הרגטשובי שולח את מכתבו לברלין).

[הר"ש קראוס ציין באחת מרשימותיו להעתקה/ות נוספ[ו]ת ש'לא הקפידו' כ"כ על ציון המיקום של עת כתיבת המכתב, אלא ציון כללי בו התגורר הנמען, לאו דוקא בעת קבלת המכתב. השווה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א עמ' 20 שהיא מהעתקה למכתב המקורי - כתבי רח"א ביחאווסקי ע' 19 ועד"ז בנידו"ד*]. ודו"ק בזה.

וא"כ בשני מקומות אלו לכאורה הרישום בדרכון הוא ברור יותר וה'העתקה' שברשימות נשארת בספק. אך ראויים הם רשימות רבינו שנשוב ונעיין בכל פרט שבהם ולכן - עדיין צריך עיון.

ב

ההערה הבאה היא שאלה כללית יותר בפרשת הליווי של כ"ק אדמו"ר את חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במסעו לארצנו הקדושה, ולפלא שלא העיר העורך ע"כ במאומה:

לפי הדרכון הרי שבי"ב אייר תרפ"ט נכנס הרבי לגרמניה ושוהה בה ברציפות עד ח"י אלול תרפ"ט. באותו פרק זמן נוסע - וחוזר - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לאה"ק. והנה כאן בקונטרס צוטט קטע מיומנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על פגישתו עם בניו כ"ק אדמו"ר והרבנית בברלין ומלווים אותו לווינה.

אך ביומן יש המשך ממנו עולה כי במשך חמשה ימים רצופים מלווה הרבי את חותנו במסלול ברלין-וינא-איטליה! ואף שוהה במשך השבת עם חותנו על האניה באיטליה! ולמחרת - כ"ז תמוז יום א' נפרד מחותנו ושולח מברק ומכתב ע"ד נסיעתו (היומן צוטט בכ"מ החל מספר התולדות (אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד עמ' 26) ומשם במבוא לספר השיחות תרפ"ט וב'מסע הרבי לאה"ק' עמודים 40 - 41, 248 - 250). עיין שם היטב.

בין גרמניא-וינה-איטליה יש יותר מגבול אחד, ולהכנס מהכא להתם דורש הצגת דרכון והחתמתו, אפילו בעידן דהיום. ולכאורה כל זה לא נרמז בדרכון - כפי שצוטט בקונטרס (ואולי החתימות לא היו ברורות?). עכ"פ בקונטרס היה מן הראוי לציין ולהעיר על קושי זה. וצע"ג שנשמט.

ואבקש מאד מהקוראים - בשם מערכת 'ימי מלך' - להעיר על כך.

ג

עמ' 25: "בימים כ"א וכ"ג (כ"ד?) אדר ראשון, כותב רבינו לאדמו"ר מוהריי"צ שני מכתבים .. - בדבר שו"ת הצמח צדק בענין גילוח הזקן (אגרות קודש ...), ובדבר ה"קונטרס 'אמרתי לנפשי' של כק"ש, שכתבו שנת רנ"ט, בחו"ל" בענין שו"ב שגילח זקנו (קובץ 'יגדיל תורה', נ.י. גל' נב עמ' רסג ואילך). ובכתביו של רבינו נתפרש שהכתיבה היתה בברלין".

כל הקורא קטע זה, ללא כל ידע מוקדם, יתקשה להבין את סגנון העורך, מה נכנס כאן קונטרס זה ומנין לו לכותב כל זאת? אלא כוונת העורך היתה שלא לפרט בענין, אלא רק לציין לכך (בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים). ברם לו יהי ששיקולו נכון (אף שלדעת כמה לא היה צריך כלל לכתוב על ענין שנשמט באג"ק כ"ק אדמו"ר מתוך כוונה והיה יכול רק לציין שהמכתב גם עוסק "בעוד ענינים המסתעפים מכך"), היה צריך לכתוב בצורה מדוייקת ובהירה יותר, שמחד תבהיר לקורא הרגיל את מהלך הענינים המדוייק ובד בבד תמנע ממנו להכניס ראשו בין ההרים, וכדלקמן.

כמו"כ לפלא גדול שנשמט כאן מכתב נוסף שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לרבי בתאריך י"א שבט ובו כמה ענינים חשובים שאף מלמדים אותנו על שהות הרבי בברלין (נדפס ב'תשורה' לה' טבת תשנ"ח עמ' ה - ח), ומשלימים מאד את רצף הדברים.

ובכדי לתקן כ"ז לכאורה היה צ"ל כך: לפני הקטע "בימים כ"א.." יבוא הקטע הבא:

"באגרת מי"א שבט מאשר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את קבלת המכתב מהרבי ("מכתבך במענה על מכתבי הארוך נכון הגיעני") ובד בבד מקוה לקבל תשובתו בענין "שו"ב המספר זקנו" (ראה קובץ 'יגדיל תורה'..). בהמשך מבקשו לפעול אצל כמה מעסקני ברלין לשחרור ספרית ליובאוויטש השבויה בבריה"מ (ואף מצרף לו מכתב לעסקן גאסלאר)".

מכאן להמשיך כפי שכתב "בימים כ"א.." עד הציון לאגרות קודש ולא יותר. כל המעיין יווכח כי בכך חוסכים מלכתחילה את כל הענין (ואם בכל זאת רוצים ליידע את הקורא בדבר שאינו מבינו, ורק 'לעורר את סקרנותו', יכולים להוסיף "וכן בענין השו"ב", או, כנ"ל, "ובעוד ענינים המסתעפים" וככיו"ב).

ד

עמ' 29: "[ז' אלול תרצ"ב] מוטבעת בדרכון חותמת יציאה .. אל גרמניה הסמוכה .. כ"ז באלול תרצ"ב יוצא הרבי את גרמניה .. ונכנס ללטביה". כלומר הרבי שוהה בגרמניה 20 יום. פלא גדול שלא צויינו ארבעה (שלשה?) מכתבים שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לרבי - ולרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה - במשך עשרים יום אלו, - וניכר מהם כי על אחד מהם לפחות השיב לו כ"ק אדמו"ר - המכתבים עוסקים בפעילות יחודית של הרבי לאסוף ספרים, כת"י ויודאיקה ברחבי גרמניה לספריית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. (אגב בהם נזכר אף האח הוו"ח ריא"ל) - 'תשורה' - ה' טבת תשנ"ח - עמ' ח - יב.

ה

להלן כמה הערות והארות (לרווחא דמילתא) של סגנון וניסוח:

עמ' 14 - תמצות המכתב לרב מבאלחוב ("טוען שדוקא מקוה ממי גשמים תרבה את מספר הטובלים") לא כ"כ משקף ומסכם במדוייק את המכתב, ובפרט שבחלק הראשון של המכתב האריך והרחיב העורך, ואולי צ"ל כך: "הרבי מסיר את חששותיו אחת לאחת תוך דיון בגופם של דברים" (או כיו"ב).

עמ' 16: "לבקש את חתנא דבי נשיאה, הרב רמ"מ, לחזור על התעוררות [צ"ל: ההתוועדות?] מאמר..". קצת פלא להשחיל בקונטרס כ"כ מקוצר ותמציתי תיקון כתיב כזה, מבלי שניתן להסביר לקורא מאי אולמיה של "התוועדות מאמר" על פני "התעוררות מאמר", שניהם מושגים שכיום לא משתמשים עמם, ובפרט שבימי מלך (ח"א עמ' 332) נתן קצת הסברה לנוסח "התעוררות מאמר" עיין בדבריו.

וע"ד הערה זו יש להעיר גם בעמ' 8 "ב'רשימות' (חוברת קנב) נדפסה .. אבל רבינו לא היה נוכח שם". שוב: בקונטרס כ"כ תמציתי אין המקום להבהיר איזה ענין ברשימות, שכל המעיין מעט עומד על כך מעצמו (שהרי מפורש שהעתיק "מהרשימות שאצל רמ"פ כץ"), ואם כבר בא העורך להבהיר ענינים כגון אלו היה צריך לעשות זאת בעמ' 27. באותם הימים (כ"ז אב תרצ"ב) נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מדרוסקניק ללודמיר - ראה יומנו שנתפרסם בכפ"ח גליון 837 - וב'רשימות' (חוברת קכב) כותב כ"ק אדמו"ר דברים שאמר שם חותנו, וכאן אכן ניתן לטעות שהרבי נסע עמו, אבל ביומנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הנ"ל מפורש שהרבי רק ליווהו לרכבת אך נשאר בדרוסקניק. וא"כ כאן היה על העורך לציין בקצרה לענין זה. (וכגון דא מצויים עוד עשרות רבות של פרטי פרטים בכל הקשור לנושאים אלו ויתפרסמו בעז"ה ב'ימי מלך' מהדורה חדשה).

עמ' 29-33: "גם בשנה זו התוועד רבינו בשמחת בית השואבה, וקצת מדיבוריו אז נרשמו על ידו (ראה:..)". מקורו של העורך שהרבי רשם רק מקצת מהדברים שאמר, היא מהכותרת שנתן לרשימה - "שמחת ביה"ש צ"ג ריגא. באולם הישיבה. (מקצתו)", ברם לכאורה הפיענוח הוא להיפך שאמר רק מקצת ממה שרשם וכפי שמצינו בכו"כ רשימות וכן פיענחו המו"ל ברשימות שם (עמ' 23).

לסיום אציין עוד נקודה שנשמטה מהקונטרס והיא: מסכת הקשרים עם אביו ומשפחתו. אכן מסכת זו לא כ"כ שייכת לנדו"ד משום שבכללות אינה מלמדת על 'מסעי ראש בני ישראל', אך מ"מ כו"כ מהם מלמדים ומלמדים כמו המכתב של הדוד ר' שמואל בה' טבת תרפ"ט בו מבקש לדעת האם מתכננים להשאר בריגא או לעזוב למקום אחר (מכתבי החתונה עמ' כה), מכתב האב בו מבקש לדעת פרטים נוספים על חזיון ר' לייבל (עמ' טו). כמו"כ מכתב הסב והסבתא בתר"צ בו מוזכר גם ריא"ל ומובן מזה שהמכתב הוא לברלין. וגם אם ניתן להשיב שהדברים לא כ"כ מפורשים, הלא בכל זאת מן הראוי בקונטרס כזה לציין משהו על הקשר עם האב ומשפחתו וכו'.

ונסיים בעיקר: "ויה"ר שנזכה ללכת בדרך הישרה אשר הורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו נס"ו, עדי יוליכנו קוממיות לארצנו הק'" (מתוך הקדמת העורך שי').