בנוגע לנוסח בברכת אשר גאלנו, כתב אדמוה"ז (סי' תעג, מט) שצ"ל זבחים קודם פסחים, ורק כשחל פסח במוצ"ש יש מדקדקין לומר מן הפסחים ומן הזבחים, וכתב את הטעם ע"ז. ועוד כתב שם וז"ל: "ויש שאין מדקדקין בכך, ואומרים הכל נוסח אחד, שהרי אנו מבקשים שיגיענו ה' למועדים הבאים ששים בעבודתו, ושם נאכל לשנה הבאה כשלא יהיה פסח, כמ"ש מן הזבחים מתחילה, דהיינו מחגיגה שנאכלת בלילה זה, ואח"כ מן הפסחים, ואפי' אם על פי חשבון הקביעות המסור בידינו יהי' פסח הבא במ"ש, מ"מ כשיבנה ביהמ"ק יקדישו ע"פ הראי', ואפשר שלא יהי' במ"ש". עכ"ל.

הנה לכאורה אפשר לתמוה ע"ז, מכיון דכאשר חל פסח במוצ"ש, (ממילא ע"פ חשבון הקביעות האסור בידינו) א"א להיות לשנה הבאה יום א' של פסח במוצ"ש, ולכן יכולים אנו להביא חגיגת י"ד בערב פסח כראוי (ואף שיום ב' אפשר לחול לשנה הבאה, ע"פ הקביעות שלנו, מה בכך, הרי כלנו נהי' בארץ ישראל, ונהי' כולנו חוגגים רק יום א' של יו"ט. ואף אם מאיזה סיבה שתהי', יהי' לעתיד לבוא יו"ט שני, גם עפ"י זה יכול לעשות חגיגת י"ד בע"פ ולאכול אותה בליל א' קודם הקרבן פסח), וא"כ צ"ל מדוע לא תירץ אדמו"ר הזקן עד"ז? ואולי אפשר לומר דלא נחית לפרטים, ותירץ דבר המספיק במעט.