תלמיד בישיבה
בגליון תתסב (עמ' 39 ואילך), כתבתי עמ"ש במס' אבות (פ"ד הי"ב): יהי מורא רבך כמורא שמים. וברע"ב ותוי"ט ואדר"נ מביאים מקורות לדבר זה מפסוקים שונים, משא"כ הגר"א מביא מגמ' פסחים דף כב, ב עד שבא ר"ע ודרש הפסוק "את הוי' אלוקיך תירא" ("את") לרבות ת"ח.
ולכאו' מהו טעם שאר המפרשים שלא הביאו מקור למורא רבך כמורא שמים מגמ' מפורשת זו (במס' פסחים) דאת ה"א תירא לרבות ת"ח.
וכתבתי לבאר, כי דברי הגמ' הם חיוב לדינא (ובכ"מ דרשת "את" לרבות הוה מ"ע), משא"כ מילי דאבות כתוב ברמב"ם בהקדמה לאבות ובעוד מפרשים דהוה מילי דחסידותא ולא חיובא, כמובא פעמים רבות בלקו"ש, והמקור מגמ' ב"ק (דף ל, א) מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות. וע"כ אין להביא מקור מהגמ' בפסחים כי שם הוא אליבא דרע"ק שדרש את לרבות שהוא חיוב ומ"ע מדינא ולא מדת חסידות בלבד. (עיין בדברינו שם בארוכה).
אולם הנה בתוס' ב"ק (דף מא, ב) ד"ה את ה"א לרבות ת"ח, כתבו: "דהכא הפסוק מדבר ברבו מובהק כדתנן (אבות) מורא רבך כמורא שמים". עכ"ל. היינו דלתוס' גם הדרש את ה"א לרבות ת"ח הוה זה חלק מ"מורא רבך כמורא שמים" שבמס' אבות, וכמו ש"את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח" הוא מ"ע וחיובא לדינא (כמפורש בתוס' שלאח"ז - ד"ה כיון שהגיע), כמו"כ האמור באבות מורא רבך כמורא שמים הוא לדינא.
והנה בב"ק עמ"ש מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות, הר"ח והמאירי ובמעשה רוקח הל' חסידות (ועי' בפיהמ"ש לרמב"ם בתחילת אבות וברע"ב ועוד), מפרשים הגמ' כפשוטו דקאי על כל מסכת אבות.
אבל עיין ברשב"א שמביא: יש מפרשים דבכל חדא מהני אמרינן מילי דחסידותא כו', ובאבות האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד כו'. (ועי' עוד בשטמ"ק ב"ק שם בשם הר"י מלוניל). היינו שלפי פירוש זה מ"ש דאבות הוה מילי דחסידותא אינו ענין כללי על כל מסכתא אבות אלא קאי על משנה הפרטית דשלי שלך כו'. ובשטמ"ק ב"ק שם מביא בשם הר"ר יונתן שמפרש הגמ' "מילי דאבות דר' נתן".
וי"ל דזהו גם שיטת התוס' בפירוש מאן דבעי למהוי חסידא כו' (כשיטת הרשב"א או הר"ר יונתן וכיו"ב). ועל כן לשיטת התוס' הוה מסכתא זו לדינא (דלא כשאר מפרשים דהוה מילי דחסידותא). ולכן מפרשים בתוס' ומורא רבך כמורא שמים דהוה לחיובא.
וי"ל עוד, דהתוס' לשיטתייהו ג"כ במ"א דמס' אבות הוא לחיובא. כי בגמ' ר"ה (ד, א. ובכ"מ) איתא: הנותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בני, ה"ז צדיק גמור. ושאלו בתוס': והא דתנן פ"ק דאבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס (ומדוע אמרו כאן דהוה צ"ג). ומתרצים, דהיינו באוה"ע שתוהין על הראשונות. (ובתוס' רבינו פרץ פירש בתוהה על הצדקה שעשה כשלא עשה לו הקב"ה חפצו ובקשתו כדרך שאוה"ע עושים. וכן בתיו"ט באבות שם מפרש דברי התוס': "עכו"ם לדוגמא בעלמא שהן תוהין". ע"ש באריכות. ועי' עד"ז בתוס' ע"ז יט, א).
ולכאו' אם קאי אל תהיו כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס בתוהה על הראשונות, ה"ז לא מילי דחסידותא בלבד, כ"א ה"ה איסור גמור (עי' בר"ה ד"ג ע"ב גבי כורש שהחמיץ, ועי' בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' פז. ועי' ברמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ג דמי שתהה על הזכויות כו', ה"ז איבד את כולן, ואין מזכירין לו שום זכות בעולם).
אלא דהתוס' לשיטתייהו דכל האמור במס' אבות הוא אכן דינים גמורים לחיובא.
[ועי' ביד רמ"ה ב"ב י, ב שמפרש הסוגיא דהנותן צדקה כו', שישראל קא מכוין שיחיו בניי שיתעסקו בתומ"צ, וכן שאזכה לחיי עוה"ב שיוסיף לדעת את בוראו, אבל באוה"ע קא מכווני להנאה דגופייהו. ולפי זה אין זה סותר כלל למס' אבות דהוה מילי דחסידותא].
ונמצאנו למדים ב' דרכים בלימוד מס' אבות. יש מהראשונים הרמב"ם והר"ח והמאירי, והרוקח הל' חסידות וכן הרע"ב ועוד, והוא דרכו של הרבי בכל השיחות, שלומדים דמס' אבות הוה מילי דחסידותא (שאינם מילי דחיובא),
ויש ראשונים אחרים, הי"א שברשב"א והר"י מלוניל, וכ"ה גם שיטת התוס' (ואולי גם רש"י ואכ"מ), שבאבות הם דינים לחיובא.
[ובפי' הגר"א לא רצה ללמוד דפרקי אבות הם מילי דחסידותא, והוא נקט כאופן הראשונים שלומדים מס' אבות כהלכות פסוקות לחיובא. וזה רואים בפי' הגר"א על כל מס' אבות שבמשניות רבות הוא חולק על המפרשים ומפרש המשנה בדרכים אחרות.
עי' במשנת "אל תהיו כו'" שהרמב"ם בפיהמ"ש כותב: עבדו כעבדים שאינם מקוים להטבה ולא לגמ"ח כו' שיהו עובדים מאהבה כו'. וכן פירש הרע"ב, וכן מביא התיו"ט מס' דרך חיים, דאין ר"ל לאסור לשמש ע"מ לקבל פרס כו' שגם העובד כן ע"מ לקבל פרס הוא "צדיק גמור" (וה"ז מפורש שלא כתוס' הנ"ל). משא"כ הגר"א מביא מפירוש התוס' במס' ע"ז (דף יט, א, ד"ה ע"מ לקבל פרס) שמפרש שם המשנה בתוהה על הראשונות כנ"ל שלא כמו הרמב"ם וסיעתו.
וכן במשנה שאחרי זה: "יהי ביתך בית ועד לחכמים", שמביא ע"ז בגר"א הכתוב שנאמר ולדבקה בו הדבק בחכמים, (שזהו חיוב ומ"ע). משא"כ הרמב"ם ורע"ב ותוי"ט אינם מביאים פסוק ולדבקה כו' אלא מפרשים באופן אחר.
וכן בהמשך משנה זו ובכל המסכתא מביא הגר"א פסוקים לחיובא].
Download PDF