מגיד שיעור במתיבתא
בגליון תתעד (ע' 170) כתבתי שמה שכתוב בהיום יום (כה כסלו) - "אאמו"ר הי' . . יושב בסמוך להנרות חצי שעה לבד מועש"ק שלא הי' מתעכב חצי שעה". די"ל שטעם מנהג זה הוא מפני שבנוגע לנרות חנוכה מצינו שיכולים להשתמש גם בפתילות כאלו שאין מדליקים בהם נרות שבת, וא' הטעמים שאין מדליקין בהם נרות שבת הוא מפני שאין האור והפתילה נמשך יפה וכו', ויכול להיות מכשול "שמא יטה" וכו'. ועפ"ז י"ל שבכדי להנצל ממכשול שמא יטה אין מתעכבין אז.
והנה בגליון תתעו (ע' 85) מעיר הת' יוסף שי' בענדעט:
"והנה בשו"ע או"ח סי' תרעג ס"א כתוב "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותן הפתילות, ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה בפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול וכו'" (עיי"ש בארוכה).
ועפ"ז אינו נראה שהטעם שאין מתעכבין הוא מפני החשש "דשמא יטה וכו'", דלכאורה זה גופא הטעם דמותר להדליק בפתילות ושמנים אלו, מפני שאסור להשתמש בהם".
והנני להבהיר כוונתי בהנ"ל, ובהקדם:
בשו"ע אדה"ז הל' שבת [סי' רסד, ס"ו, שלה ס"ב] מצינו ההגדרה "אדם בהול על ממונו", והיינו שלפעמים אם ר"ל פורצת שריפה ה"י, אזי יש הלכות פרטיות בשו"ע מיוסד על רגש האדם במצב זה.
ועד"ז מצינו בנוגע הפסד בממון, שאדם בהול על ממונו. והוא ברמב"ם הל' תרומות פי"ב ה"ה: "חבית שמן שנשפכה אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואם לאו יציל בטומאה שכיון שנשברה החבית אינו מוזהר שלא להציל בטומאה מפני שהוא בהול".
והנה מכיון שאין להשתמש בנרות חנוכה, ממילא מובן שענין הקריאה לאור הנרות הוא מושלל [וע"ד ל' הש"ס (פסחים ו, א) "המוצא חמץ בביתו . . כופה עליו את הכלי, אם של הקדש הוא אינו צריך, מאי טעמא מיבדל בדילי מיניה"], היינו שבעניני הקדש, בלא"ה בדילי מיני' ולא יבוא עי"ז למכשול.
אלא הכוונה במה שכתבתי "שמא יטה" בנדו"ד הוא, דמכיון שמותר לו להשתמש באור ופתילות שאינם נמשכים יפה וכו' לנרות חנוכה, הנה כשיתעכב לישב אצל הנרות הנה בלא שים לב יוכל להיות פתילה שאינה נמשכת יפה וכו', ועלול להסתעף מזה שניצוץ של הנר יפול על הכלי שעליו נשען המנורה, ומזה - שריפה וכיו"ב, ומכיון שאדם "בהול על ממונו" הנה כשיראה התחלת איזה מצב וכו', יתרגש למנוע זה לפני שעוד יתפרץ ללהב וכו'.
עפ"ז יומתק מ"ש שאין מתעכבין ליד נר חנוכה בליל ש"ק, כיון שע"י שהייה אצל הנר בליל ש"ק - ובתנאים של פתילות כנ"ל - יוכל להסתעף המכשול ד"שמא יטה" לתקן ולמנוע שלא יתפרץ מזה להב ר"ל, ומסיימים בטוב.