במגילה יג, א: "אמר רבי יוחנן הקציף הקב"ה אדונים על עבדים לעשות רצון צדיק ועבדים על אדוניהם לעשות נס לצדיק. אדונים על עבדים דכתיב "פרעה קצף על עבדיו", לעשות רצון צדיק ומנו יוסף דכתיב "ושם אתנו נער עברי" וגו', עבדים על אדוניהם דכתיב "קצף בגתן ותרף שני סריסי המלך משומרי הסף", לעשות נס לצדיק ומנו מרדכי דכתיב (שם) "ויודע הדבר למרדכי".

במדרש [אסתר רבה פ"ו, יב. פ"ז, ז. פ"ח, א] מצינו השוואות נוספות בין פרשת מכירת יוסף וגדולתו וכו' לפרשת מרדכי ואסתר, עיין שם. נוסף על הנראה בפשוטם של כתובים - צד השוה בכלל.

א. בעצם התופעה: מצינו בתוה"ק "לא תוכל לשים עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (לגבי מינויים ושררה בישראל). העובדה שיוסף מלך במצרים - ששלטה על חלק גדול מהעולם - כמו אסתר - ששלטה כאשת אחשורוש על חלק כנ"ל, באופן של "לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'".

ב. המטרה: "למחיה שלחני אלקים לפניכם" אצל יוסף, כמו אצל אסתר ש"לעת כזאת הגעת למלכות", להציל את עם ישראל כו'.

ג. אופן הירידה: יוסף נמכר בעל כרחו (ע"י אחיו), אסתר נלקחה שלא ברצונה (כדחז"ל עה"פ ותלקח אסתר).

ד. גם אחרי ההצלה והנס - גלות: אצל יוסף אמנם הי' טוב ליעקב ובניו אבל החלה גלות מצרים וגם אחרי נס פורים - "אכתי עבדי דאחשורוש אנן".

ה. לשונות הכתובים: כמה לשונות הכתובים מופעים בצורה זהה: לדוגמא: מקץ מג, יד: "ואני כאשר שכלתי שכלתי". אסתר ד, טז: "וכאשר אבדתי אבדתי".

מקץ מד, לד: "כי איך אעלה אל אבי גו' פן אראה ברע אשר ימצא את אבי". אסתר ח, ו: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי".

וישב לט, י: "ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה". אסתר ג, ד: "ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם".

מקץ מא, לד-לז: "ויפקד פקידים על הארץ גו' ויקבצו את כל אכל השנים הטבות גו' וייטב הדבר בעיני פרעה". אסתר ב, ד: "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה גו' וייטב הדבר בעיני המלך".

[עוד השוואות בפסוקים - ראה במדרשות חז"ל שצויינו לעיל] ויש להאריך עוד, בהשוואות כמה מפרטי דברי ימי חייהו כו'.

אמנם, מצינו לכאורה הבדל גדול בין אסתר ליוסף, שבעוד שאצל יוסף הי' פשוט כי נשלח להצלת אחיו כו' [וגם אח"כ במות יעקב כשאחיו אמרו לו "אביך ציווה לפני מותו גו'" הי' זה רק לפי דעתם] הרי אצל אסתר מצינו שהוצרכה לאזהרה מפורשת "כי אם החרש תחרישי בעת ההיא, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר גו'".

ונשאלת השאלה: איך הי' קס"ד שאסתר לא תסכן חיי' לטובת ולהצלת בנ"י?

ואולי י"ל הביאור בזה: ההבדל הגדול הוא בתקופת התרחשות האירוע. פרשת יוסף היא בהתקופה שלפני מ"ת, ופרשת אסתר היא בהתקופה שאחרי מ"ת: וידוע דאחד החידושים שנתחדשו בשעת מ"ת הו"ע של בחירה חפשית, דבשעת מ"ת נתחדש ענין הבחירה חופשית שהוא מיסודי התורה (עיין רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג)

[שהרי "ובנו בחרת" הי' במ"ת ומבואר בכ"מ שמזה נשתלשל הבחירה חופשית (בבנ"י) למטה*.]

ולכן דוקא אצל אסתר שהי' אחרי מ"ת מודגש ענין הבחירה, שלמרות שיכלה לבחור שלא לסכן את חייה, ומרדכי, ידע מזה (כמובן מאמירתו "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת" שלפועל יכלה לבחור בדרך של אי השתדלות) הרי נתגברה על הנסיון שבדבר ונמצא בידה המעלה ד"כיתרון האור מן החשך".