בנוסח או"א ברכנו בברכה כו' נדפס תמיד בסידורי תהלת ה': "בברכה המשולשת, בתורה הכתובה". ואילו בהוצאה החדשה העבירו את הפסיק לאחר תיבת בתורה, על פי מכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע שנדפס בלקו"ש חכ"ד (עמ' 411):

בנוסח "בברכה המשולשת בתורה" - הבי"ת של בתורה מוכיח - דהפי' שהשילוש הוא בתורה, וראה ג"כ בכתר שם טוב - בנוגע להערותיו הוא בזה.

אמנם לפי פירוש זה בדברי אדמו"ר, שהפסיק צ"ל אחרי תיבת בתורה, אינו מובן כלל:

א. מהי ההוכחה לזה מתיבת "הבית של בתורה"? ואם הכוונה למה שהבית כתובה בפתח (ולא בשוא), א"כ מה בין זה (בתורה הכתובה) לבין "ביום השביעי" וכיו"ב, שגם שם כתובה הבית בפתח, ואין מקום להפסק אחרי תיבת ביום!?

ב. כמדומה ברור, שאדמו"ר הי' אומר תמיד "בתורה הכתובה" בהמשך אחד, בלי הפסק בין התיבות. וכך היו רגילים כולם לומר, עד שנדפס מכתב זה, שהי' צריך לשנות את ההרגל. והבעיה היא, שעדיין לא מובן מה בדיוק כתוב במכתב הזה.

ג. גם לא מובן לפי זה, מה שאדמו"ר מציין לכתר שם טוב, והרי שם לא נזכר כלל הנושא הזה של הפסק בין התיבות "בתורה הכתובה".

אשר על כן נראה, שמענה הנ"ל של אדמו"ר אינו קשור כלל לפסיק שבין התיבות, כי אם לפירוש המלות "בברכה המשולשת".

והיינו שהשואל רצה לפרשה באופן מסויים, שהשילוש אינו בתורה (ראה פירוש המובא בכ"מ, ומובא גם בציונים של הרלוי"צ רסקין לסידור, שהשילוש הוא מה שבקריאת שמו"ת אומרים פסוקים אלו ג"פ), וע"ז משיב אדמו"ר, כי הבי"ת של בתורה מוכיח, שהפירוש הוא שהשילוש הוא בתורה (ולא בקריאת שמו"ת, וכיו"ב).

וא"כ מובן בפשטות מה שמציין לכתר שם טוב, ששם דן אודות פירוש המילה "משולשת", וכותב כמה הערות בזה.

ולפי זה אין שום קשר בין מענה זה, לבין הכנסת פסיק בין המילים "בתורה הכתובה" (כפי ששינו בסידורים החדשים, על פי מכתב זה).

אמנם למרות כל האמור לעיל, מסתבר יותר שצ"ל הפסק בין התיבות "בתורה הכתובה", כפי שהעירני בזה הר"א אלאשווילי:

הפשט בתפלה זו הוא כך: א. ברכנו בברכה המשולשת בתורה. ב. הכתובה [ברכה זו] ע"י משה עבדך. ג. האמורה [ברכה זו] מפי אהרן ובניו כהנים עם קדושיך. ד. כאמור [ברכה זו].

ואילו נפרש "בתורה הכתובה ע"י משה עבדיך", שקאי על כל התורה (ולא רק על ברכה זו), לכאורה קשה, מה פתאום מזכירים כאן את משה רבנו, וכי מה החידוש בזה? אלא צ"ל שהוא מפני שבפסוקי ברכת כהנים נזכר שמו של משה במפורש כמ"ש "וידבר ה' אל משה לאמר", ולכן הזכירו כאן, כדי להוסיף במעלת ברכה זו.

ואם נחפש נגלה, שבכל מקום שנזכר בתפלת "יהי רצון" שמו של משה, הוא דוקא כששמו של משה נזכר בתורה בהקשר לענין המדובר, ראה לדוגמא ב"יהי רצון" שלפני הקרבנות "ע"י משה עבדך", וכן ברבונו של עולם שלאחר "ויהי אחר". ואילו ב"אלקינו ואלקי אבותינו" שלפני "ויהי אחר" לא נזכר שמו של משה, אלא סתם "ככתוב בתורתך", כי באמת בפרשה זו שמו של משה לא נזכר.