התהוות הנוסחאות השונות

בסידורו כותב היעב"ץ1: "...נוסחי ח"י ברכות דתפלה (וכן כל שאר ברכות) . . תקנום בעיון ובדיוק רב . . ואם בהמשך הזמן וברוב העתקות שנעשו בצוק העתים, ועל ידי עירוי מכלים לכלים שונים נשתנו הנוסחאות בין המקומות הרחוקות ממזרח למערב, אשמת הסופרים והמעתיקים היא. ואעפ"כ לא שלטה כל כך רק לחלק הנוסח לשתים דרך כלל . . למערביים ולמזרחיים . . ובהן נמצאו הנוסחאות חלוקות במאומה שאין בהם קפידא בענין כל כך..."2.

ועד"ז כתב רבי אריה ליב פרומקין ב"סדור תפלה כמנהג אשכנז"3: "יש לשאול מאין באו לנו השנוים והחלופים האלו בנוסחת התפילה? . . סבת הדברים לדעתינו הם אלו: א] סדרי התפלות בימים הראשונים . . כאשר לא היו כתובות . . הרי הוא מהנמנעות שכל ישראל יחד יזכרו אותו הנוסח . . ב] נשארו לנו שנויים רבים בסבת מה שהרשו להם הגדולים לרשום בצד סדרי תפלתם תיבות ומלים נוספים לפי הרצוי להם להלהיב כונת תפלתם . . כענין שאמרו4 אם יכול לחדש בו דבר . . ג] כן נשארו לנו הרבה שנוים ע"י שגיאות המעתיקים שלא כהוגן, ועל ידם נאבד בכמה מהמקומות גם טהרת השפה ודקדוקה. ואע"פ שהרבו הגאונים האחרונים להרים מכשול מדרך עמם ולהגיהם, מ"מ בטרם שנפרצה מלאכת הדפוס א"א לישר אלפי ההעתקות . . והרבנים האחרונים שזכו לאור הדפוס תקנו הרבה הנוסח לפי חקי הלשון, אך לא שלחו יד להגיה בדברים שאינן סותרים ההלכה . . כללו של דבר שאין לשנות שום נוסח ומנהג אבות כי אלו ואלו יש להם מקום...".

אמנם אין כן דעת הקבלה והחסידות. וזה אשר כתב המגיד ממיזעריטש ב'מגיד דבריו ליעקב'5: "בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה . . שארז"ל6 י"ג השתחויות הי' במקדש נגד י"ג שערים . . והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע7 באיזה שער יבא לחצר המלך, לזה מכוון השער הי"ג . . והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו, ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים . . בזמן הזה שאינם ידועים השבטים . . ע"כ יאחוז כ"א דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש..."8.

ומעניין לציין הבנתו בזה של הגאון רבי יוסף אלי' הענקין9: "גרוע משינוי הנוסחאות הוא שינוי המבטאים וההברות . . מבואר בספרים 'שי"ב שערים ברקיע כנגד כל השבטים וכל שבט יש לו נוסח אחר' כנראה שנתכוונו לחילופי ההברות, כי בלא זה היה צריך לקר[ו]א בתורה בכמה מיני הברות שמא זהו הנכון, ועל כרחנו לומר שכ"א יש לו שרש ומקור בתורה ובישראל".

נוסחאות חסידיות אחרות

בתקופת ראשית החסידות, הרי לאחרי שהופיע סידור אדה"ז בשנת תקס"ג, נוצרו עוד נוסחאות של ה'נוסח הספרד החסידי'10. והגה"ק בעל 'עמק שאלה' ו'עמק חכמה' מהארנאסטייפאלע במכתבו לבנו11 מציין אליהם בנוסף לנוסח אדה"ז: "בני יחי' ראיתי ממכתבך . . דורש בסדר התפלה ולקנות סידור הרב ז"ל, אמת כי הקדוש [אדמו"ר בעל התניא] ז"ל בירר עפ"י כוונת סדר התפלה, אך נ[ו]סחתך אל תעזוב, והתפלל על דרך סידור נהורא או עפ"י סידור ראדזיוויל".

"סידור נהורא" הנו12 "סדר תפלת נהורא, והוא סדר תפלת מכל השנה כמנהג ספרד, מסודר מפי ספרים קדושים יפה וברה... והצגנו שני הנוסחאות הן נוסח אשכנזים והן נוסח ספרדים...", זאלקווא 1811 [= תקע"א], והנו הסידור 'נוסח הספרד החסידי' הראשון שנדפס. הוצאה שניה שלו נדפס בלאשצוב תקע"ה13.

בנוגע ל"סידור ראדזיוויל"14 ישנו מסורה: "נוסח סדר התפלה מכל השנה מסידור תפלה ישרה הנדפס פעם ראשון בראדוויל15 והוגה ע"י כבוד הרב הצדיק וכו' וכו' מהו' מרדכי מקרעמניץ16 זצללה"ה, ואח"כ נדפס במעזבוז17 עפ"י הסכמות הרב הק' [אברהם יהושע העשיל]18 מאפטא"19.

והיה מי שציין ל"סדר תפלה כמנהג ספרד", טשערנוביץ תקצ"ח, כאחד "מראשוני הסדורים נוסח ספרד החסידי"20. "כמו כן בתקופה מאוחרת יותר21 הופיע הסדור עם נוסח אור הישר ממהר"ם פאפירש, אחד מגורי האר"י, ובו התפללו (עם כמה חילוקים) חסידי קארלין, סלונים, וקוידנוב"22. כן הופיע בשנת תרנ"ט23 ה"סידור ישועות ישראל כמנהג ספרד, מלוקט מסידור האריז"ל ומכל הסידורים המיוסדים על דבריו הקדושים באופן המצטרך לכל השנה" עם פירוש התפילה וליקוטי דינים, וגם הרבה מנהגי האריז"ל24.

למרות שאין שינויים מהותיים בין הסידורים החסידיים השונים, הרי לפעמים זה גרם למתיחות ומחלוקת בקהילות שונות. יעיד ע"ז דוגמא אחת משו"ת 'מחזה אברהם'25 לרבי אברהם מנחם שטיינבערג מבראדי, כותב הוא בשנת תרע"ד לרבי בערל קימעל ראב"ד קניהיביטש: "ע"ד שאלתו אודות שינויים בהתפלה שעושים מקצת אנשים בביהמ"ד שלכם, שחסידי סטרעטין אין אומרים בישתבח יחיד, ובקדושה אומרים ברוך יאמרו ועוד הרבה שינויים בנקודות ישלְשו [בקדושת כתר, ובפזמון לכה דודי: עורי עורי שיר] דבְּרי . . אמנם עתה שנתרבו החסידים ומתפללים כולם בנוסח סטרעטין ונמצאו יחידים מועטים מעט מזעיר המתפללים בעת שיש להם יא"צ בנוסח זידיטשוב, אם יש למחות בידם... הדבר קשה עפ"י דינא למחות בחזקת היד, וגם בביהמ"ד שלנו יש איזו חסידי סטקעטין וכשהם מתפללים אומרים הנוסח של סטרעטין ושאר המתפללים אין אומרים כמוהם...".

"סידורי הר"ז מלאדי הישינים"?

בשו"ת רד"ל להגאון רבי דוד לוריא26: "נלע"ד להוסיף עוד טעם כעיקר להחמיר בזמנינו במיני קטניות זרעים, שהוא מפני שאין ידוע לנו ברור פי' כל ה' המינין כי פי' כוסמין אין אתנו יודע עד מה (וי"מ כוסמין גרוקעו ושמעתי שבה' ברכות הנהנין שבסידורי הר"ז מלאדי הישינים היה כתוב שברוקעו היא ספק מה' המינין לענין ברכה. ועתה נהפוך הדבר, שבאיזה מקומות כמתחסדים קצת אנשים לאכול תבשילים ומאכלים מן גריקע בפסח), וכן שיבולת שועל שרגילין לפרשו האבער, קרוב לודאי שאינו כן...".

והנה בהל' פסח כותב אדה"ז סי' תנג ס"ג: "מין הנקרא בל"א טירקשי"ן וויי"ץ אינו מין חטים רק למיני קטניות יחשב טטרק"י (או היידי"ן או גריק"ע) הוא ממיני קטניות ומותר לעשות ממנו תבשיל בפסח כמו שמותר לעשות משאר מיני קטניות מעיקר הדין. אבל נהגו במדינות אלו שלא לאכול בפסח תבשיל של אורז ודוחן ופולין ועדשים ושומשמין ושאר מיני קטניות אפילו ביו"ט אחרון...".

ובלוח ברכת הנהנין פ"י סכ"ה נאמר: "...מיני קטניות שדרך לעשות מהן פת... אפילו נשתנו קצת בעודם חיים כגון מין קיטנית (שקורין גריקע) שטוחנין אותו קצת (שקורין גרויפ"ן) ועושין ממנו דייסא כיון שיש לו עילוי אחר בפת הרי שינויו מתורת פרי ומברכין עליו שנ"ב . . , אבל לסברא הראשונה מברכין עליו בפה"א שהרי זהו דרך אכילתו ולא נשתנה מהותו ותארו ואדרבה עשיית פת מקיטניות אינה דרך אכילתן ולכן מברכין על הפת שהכל. ולענין הלכה ספק ברכות להקל בדיעבד אבל לכתחלה מברך שהכל לצאת לדברי הכל".

ואינני יודע למה התכוון הרד"ל.

התפשטות סידור אדה"ז

אפשר להאריך בזה מאד, וכבר כתבתי בנושא זה בספר "הסידור"27, וארשום בזה עוד כמה דברים, ויבואו אחרים וישלימו.

בנוגע לביאור הנוסחאות וההלכות שבסידור אדה"ז הגדיל לעשות הגאון רבי אברהם דוד לאוואוט שבשנת תרמ"ז הוציא לאור את ביאורו 'שערי תפלה'. ושוב עיבד את כל הספר מחדש בשם 'שער הכולל', וזה הופיע בדפוס לאחרי פטירתו, בוילנא בשנת תרנ"ו. ספר זה נתפרסם בחוגים מאד רחבים וזה הוסיף מאד להפצת סידור אדה"ז. אמנם היו גם מחברים אחרים שהתעסקו בזה כל אחד כדרכו. לעיל28 הזכרתי כבר את ה"סידור ישועות ישראל" של רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג. ואוסיף כאן עוד אחד:

בשנת תער"ב בירושלים29 הדפיס רבי אריה ליב פרומקין "סדור תפלה כמנהג אשכנז . . עם סדר רב עמרם השלם", וכבר בדף השער הוא מודיע: "ומסביב למשכן אהל מועד הזה יחנו כל צבאות מגן האלף . . עם כל שנויי הנוסחאות ומקורי כל הברכות אשר לבני אשכנז וספרד ונוסחי הרב ז"ל עם נוספות חרוזי פנינים ומרגליות של רבינו סעדיה גאון ז"ל, ושאר כת"י עתיקות...". "וראיתי לברר ולגלות מצפוני הנוסחאות המשתנות בסדרי התפלות עצמם לפי מנהגי ספרד ואשכנז או סדרו של האר"י והרב ז"ל, ולחשוף מקורי התפלות והברכות הללו . . תחת השם מקור הברכות"30. ואכן לאורך כל הסידור הוא מזכיר נוסחאות אדה"ז ומשווה אותם לנוסחאות הגאונים והראשונים31.

בבטאון 'בית אהרן וישראל'32 כותב הרב יצחק רצאבי: "...ואוסיף דבר חדש שאינו ידוע לרבים, כי גם מספרי גדולי החסידות הופיעו לתימן, כגון תולדות יעקב יוסף, רל"י מבארדיטשוב . . נועם אלימלך... אגרא דכלה . . אוצר החיים - היכל ברכה . . ואין צריך לומר שלחן ערוך הגר"ז, שהוזכר בהרבה מספרי חכמי תימן העוסקים בהלכה ושו"ת. מהר"י קורח בחיבוריו הזכיר גם את סידורו (שהוא חיבור בקבלה), כגון בפירושו משכיל דורש פרשת חיי שרה דף נ"ד, האר"ש זלמן זלה"ה בסידור בשער התפילה"33.

וה'פני מנחם' מגור כותב במכתב34: "אני רגיל ומשתדל להתפלל בנוסח ששמעתי את אאמו"ר זצ"ל מתפלל, הוא דומה בכמה דברים לנוסח האר"י שמודפס בסידור 'תורה אור', אבל בהרבה שינויים קלים. כעת נדפס סידור 'היכל ברכה' קאמארנא35, והוא דומה מאוד לנוסח שבו אני רגיל להתפלל, וששמעתי את אאמו"ר זצ"ל מתפלל, אבל גם הוא לא בדיוק. והלואי ואזכה להתפלל בלב שלם ובדביקות כמוהו, ולכל הפחות אני משתדל לנוסח שלו".

מנהגו של הרבי לכפול הרבה תיבות בנוסחאות שונות?

מצאתי רשום בכמה מקומות במנהגי התפילה של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שכאילו מנהגו היה לכפול התיבות שבהם אנו מוצאים נוסחאות שונות, ואלו הן:

ב'היום יום'36 נאמר: "חייתני - בקמץ ולא בפתח - מירדי בור", אמנם יש אומרים37: "ב'מזמור שיר חנוכת' מדגיש במיוחד תיבת 'חייתָני' - התי"ו בקמץ, וחוזר ואומר שנית (בלחש) 'חייתַני' - התי"ו בפתח".

ב'היום יום' שם נאמר: "זכר - זיין בסגול ולא בצירי - רב טובך", אמנם יש אומרים38: "ב'אשרי' . . כשאומר 'זכר (רב טובך)' מדגיש ואומר מעט בקול ב' פעמים 'זכר' הראשון בצירי והשני בסגול".

ב'היום יום' שם נאמר: "משליך קַרחו - בפתח ולא בקמץ - כפתים" אמנם יש אומרים39: "כ"ק אדמו"ר נהג לומר שניהם, היינו: קַרחו קָרחו כפתים".

ב'היום יום'40 נאמר: "באמירת תהלים (פז, ז) אומרים כל מעיני הכ"ף בקמץ, בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם", אמנם יש אומרים41: "בסיום קאפי' פ"ז (שיעור יומי די"ז לחודש) אומר 'ושרים כחוללים כל (ואח"כ שוב) כול - בחולם - מעיני בך", וכמו כן בנוגע לברכת המזון "על פי השמועה נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לכפול מלה זו, ולומר אותה בשני האופנים"42.

בחלק מהנ"ל ישנם מכחישים שלא כן היה מנהגו של הרבי, ויש לעיין האם בכלל היה להרבי נטיה כזאת להחמיר לפי שתי דיעות ונוסחאות?

אא"א ביום שאין אומרים בו תחנון

ב'הערות וביאורים' גליון תתקטו עמ' 88 כותב הריל"ג: "כשהרבי רצה לתקן, להוסיף בנוסח התפלה עשה זאת בפרסום הכי גדול, בכדי שזה יגיע לכל מקום ולכל אחד ואחת (נוסף על הנדפס בס' המנהגים עמ' ג)", ומציין לזה כמה דוגמאות. החמישי שביניהם: "בענין אמירת אא"א בשני וחמישי - שיחה ואח"כ הוסיף בשולי הגליון שבכל יום שאין אומרים תחנון, אין אומרים זה".

והנה בענין זה דוקא נבוך אני מאד, ולכאורה אדרבה מכאן ראיה שלא ככה. שהרי לאחרי השיחה שנאמרה בענין זה43 שאלו44 את הרבי "האם לציין בשוה"ג ההוראה שא"א אא"פ בכ"י שא"א תחנון", והרבי ענה ע"י שמחק את המלה "האם" וסימן חץ למלה "לציין"45. "ומאידך גיסא אמר בשעתו הרה"ח ריל"ג שי', שהרבי הורה לו בבירור שאין להנהיג בנדו"ז אחרת מהמפורש בסידור אדמו"ר הזקן (ש'א-ל ארך אפים' אינו תלוי באמירת תחנון). והעולה על כולנה, שרבינו עצמו נהג לומר 'א-ל ארך אפים' גם בימים שאין אומרים בהם תחנון46, וכך נהג גם אחר אותה שיחה שעל-פיה הוסיפו את ההע' הנ"ל בסידור"47, וא"כ הרי לנו שאפילו אחרי שהרבי אישר48 שיוסיפו מנהג זה בשוה"ג, בכל זאת אין זה מעיד כלל וכלל על מנהגו של הרבי ומנהג חב"ד בזה, שנשאר גם אח"כ כפי פשטות הוראת אדה"ז בזה.

וצ"ע בכל זה.

ובענין זה אציין עוד דבר שהרבי נהג לא כפי הנאמר בסידור. שמעתי49 שהרבי היה נוהג לומר לאחרי קריאת התורה סידרת ה"יהי רצון" לאחרי קריאת התורה ולפני "אשרי ובא לציון" וכן ה"יהי רצון" שקודם ברכת החודש, שנמצאים בסידורים נוסח אשכנז וספרד, אבל לא בסידור אדה"ז.