עדיין לא התפרסם ספר התולדות, ביוגרפיה רשמית על כ"ק אדמו"ר זי"ע, מפני שרוב המסמכים, הרשימות וכו' הקשורים לשנותיו הראשונות של הרבי, נמצאו אצל הרבי, ועד היום אין גישה אליהם. עם זאת ייזכר לטוב הרה"ת מרדכי מנשה שי' לאופר, שאסף את כל המסמכים, הסיפורים והעדויות שהגיעו לידיעתו, והדפיסם בסדרת הספרים "ימי מלך". להלן אני רושם כמה הערות על הספר חלק א' על פי סדר השנים.

תרפ"ז

מ'ימי מלך' פרק שביעי (ע' 185 ואילך) נעלם סיפורו של החסיד ר' אלכסנדר בן-נון ששהה בשנת תרפ"ז כחצי שנה ביקטרינוסלב. הוא סיפר על זכרונותיו מפגישותיו עם הרבי באותו זמן ('רשת חב"ד מס' 9, י"א ניסן תשמ"א, ע' 4): הוא למד אז באוניברסיטת לנינגראד, כמדומני הנדסת מחצבים, והגיע הביתה לחופשה קצרה. תמיד ראו אותו חבוש מגבעת, רציני, מופנם, כמי שדרכו סלולה לפניו. לא התערב בעניני הבית, סידורים, קניות וכו' והקדיש עצמו אך ורק ללימודיו.

לזה מצטרף מה שנעתק ב'ימי מלך' ע' 410 מ'אמונה ומדע' ע' 142 שבו הרבי מזכיר שהוא היה סטודנט ברוסיא. גם מדבר שם על מהות הסטודנטים הרוסים. וראה גם אג"ק ח"ז ע' שיט שכותב שהכיר מקרוב את מוסדות האוניברסיטה ברוסיא.

תרפ"ח

ב'ימי מלך' ע' 330 נמצא הסיפור על מבחן לסמיכה והשגות על קונטרסו של הרב וויינברג בעל 'שרידי אש'. שם זה נמצא בין הסיפורים של שנת תר"צ, אבל ב'רשימות' חוברות קכז-קכח נתפרסמו ההערות שהרבי רשם לעצמו בגוכתי"ק, והתאריך הוא: טבת תרפ"ח.

לא נתברר לע"ע למה נסע הרבי אז לברלין לתקופה קצרה בחודש טבת ובשביל מה היה צריך אז את הסמיכה (בכ"ב שבט הוא כבר היה בריגא ומשם כתב מכתב לגאון הרגצ'ובי - נדפס ב'רשימות חוברת לג ע' 4 ואילך). ואולי בא לחפש דירה וכיו"ב.

ב'ימי מלך' נאמר מפי הרג"מ גרליק "אישור זה היה נחוץ לו כדי לעשות בו שימוש בספריה המלכותית, והיה צריך להיות מאושר מאישיות מוכרת בברלין". בגירסא אחרת נאמר "הוא רק אמר שהוא זקוק לאישור שהייה בברלין, ולשם כך עליו להציג תעודת רב המוכרת על-ידי השלטונות". בגירסא שלישית נאמר שהיה זה בשביל שיוכל להירשם לאוניברסיטה. אבל כל הנ"ל אינו ברור לגמרי, שהרי הרבי נרשם ללימודים רק בז' אייר (כפי שמופיע בצילומים שהתפרסמו בשנים האחרונות)!

תרפ"ט

1. בחגי חודש תשרי היה הרבי אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בריגא (ראה 'ימי מלך' ע' 251. 255-254).

להעיר שהמסופר שם בסוף ע' 252 והמשכו בע' 254 הרי מקורו (כמצוין בהערה 63) ברשימת נ. בן יוחנן [גורדון] ב'די אידישע היים' אלול-תשרי תשכ"ד-כ"ה ע' ו, ומשם משמע שהסיפור עם חיפוש הלולבים היה אחרי שנת תר"צ ולא בתרפ"ט.

2. בתחילת חודש אלול ביקר הרבי אצל אדמו"ר מוהריי"צ בבאדען, "וכ"ק אדמו"ר שליט"א שב לברלין", כך נאמר ב'ימי מלך' ע' 320, בלי לציין מקור. ואינני מבין, והרי בסוף אלול הרבי כבר היה בריגא (ראה במכתב שפורסם ב'רשימות' חוברת נט) ואיך אפשר לדעת שמבאדען לא נסע מיד לריגא?

תרצ"ב

ב'ימי מלך' ע' 345 נרשם סיפור הקשור בשמחת תורה תרצ"ב בביהכ"נ הגדול בברלין. ולכאורה צ"ע שהרי בשמחת בית השואבה עוד היה הרבי באוטבוצק (ראה רשימת ההתוועדות ב'רשימות' חוברת ז), וכי נסע משמה באמצע חוה"מ סוכות?

תרצ"ה

במקורות ל"היום יום" (קה"ת תשנ"ג, שבו נוספו בשולי הגליון מכתי"ק הרבי המקורות שמהם לוקטו הפתגמים ובהרבה מהם הוא מציין ליומנים שלו) רשום בתאריכים ז' חשון וכ"ח אדר שני "ברית מילה צה ורשא". וראה ימי מלך ע' 399 (אבל שם זה לא מופיע כשייך לשנת תרצ"ה). אבל לכאורה צ"ע מהיומן שנדפס ב'רשימות' חוברת סה ע' 7 מתשרי תרצ"ב ע"ד השתתפות בברית מילה. ואולי היה עוד פעם.

תרצ"ז

באמצע אדר-י' ניסן שוהה הרבי הריי"צ בפערכטאלסדארף ליד ווינא (אג"ק הרבי הריי"צ ח"ד מבוא ע' 8), הרבי נסע אתו ושימש כמזכירו (ימי מלך ע' 477). מכתבים בחתימת הרבי כמזכיר נדפסו באג"ק הרבי הריי"צ חי"א ע' שיד (מתאריך י"ח אדר) וע' שטו (מתאריך כ"ב אדר).

ולפלא שבסוף מכתב כ"ב אדר הנחתם ע"י הרבי כמזכיר נאמר "חתני הרב רממ"ש שליט"א, הנהו בפאריז...", והרי על המכתב נאמר שנכתב בפערכטאלסדארף?!

תרח"צ

*ראה הסיפור בימי מלך ע' 477. אלא שהוא הכניס את זה כשייך לשנת תרצ"ז, ואינו שהרי המכתב אליו מציין נדפס באג"ק הרבי הריי"צ ח"ד ע' רנט ותאריכו כ"א אד"ר תרח"ץ. הסיפור דשם נדפס "מרשימות א' הת'" (שם ע' 478 הערה **52), והכוונה לרשימות כותב הערה זו..."!

*מכתבים בחתימת הרבי כמזכיר נדפסו באג"ק הרבי הריי"צ ח"ד ע' שה (מתאריך כ"ד אדר ב') וע' שי (מתאריך ט' ניסן). ימי מלך ע' 486 (מתאריך כ"ו אדר ב'). ימי מלך שם ע' 485 לא דייק לכתוב שהיה אדר שני. במקורות להיום יום ט"ו אייר רשום "פורים צ"ח", הציון שהכניסו שם לאג"ק ח"ג אינו מובן כלל.