ב'הערות וביאורים' כליון יז (תשעה) ע' 92 נדפס מאמרו הנפלא של הרב נחום גרינוואלד בנוגע למהדורא בתרא של השו"ע. להלן יבואו כמה הערות והוספות מענין לענין.

במהדורא בתרא מחמיר

ע' 93 סעיף א - בהלכות שבמהדורא בתרא מחמיר אדה"ז ביתר שאת מאשר בשאר השלחן ערוך.

ויש להעיר מנטילת ידים "תיכף ומיד כשניעור משנתו", שבמהדו"ק סי' א ס"ז נאמר: "וכל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הזוהר", אבל במהדו"ב שם ס"ז אינו קושר את זה ליראת שמים. וזה מתקשר גם למה שהביא שם (ע' 94 ס"ג) מ'לקוטי שיחות' חט"ז ע' 363 שהמהדו"ב מבוססת על הבינוני של התניא, ודרגת ה"ירא שמים" מובטחת. [ולהעיר מהלשון במהדו"ב סי' א ס"ה: "מעלות הצדיקים". ומקורו ברמ"א שם ס"א.]

ולהעיר עוד בהמשך לנאמר בהערה 5 בנוגע לביטוי "טוב (ליזהר)" ממהדו"ק סי' א ס"ח: "טוב להשכים קודם אור הבוקר להתחנן... לכן ראוי לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג...", ובמהדו"ב שם ס"ב: "ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו...". [ולהעיר גם בנוגע לזמן תפילה זו שבמהדו"ק זמנו בשלישי הלילה, ובמהדו"ב זמנו הוא בחצות הלילה. וראה 'שיחות קודש' תשכ"ד ע' 243.]

חילוקים בין מהדו"ב לסידור

ע' 95 הערה 9 מחפש חילוקים הלכתיים בין מהדו"ב לסידור - להעיר מסי' א ס"ט: "טוב לומר בכל יום...", שפרשת עקידה, לחם הפנים וקרבנות נמצאים בסידור בלי שום הערה, ומשמע ששוה לכל נפש לאומרם בכל יום. פ' המן נשמט לגמרי.

במהדו"ב מציין מקורות ההלכה

שם הערה 10 מעיר שבמהדו"ב מראה אדה"ז מקור ההלכה "בדברי המשנה, כתובים וחכמים דוקא", לא כן במהדו"ק אין אדה"ז מתחיל עם מקור ההלכה.

וראה באריכות ב'שיחות קודש' תשכ"ו ע' 190-194 שהמקורות שאדה"ז מצטט במהדו"ב הרי זה כיון "אז דערפון קומט ארויס אדער א דין אדער א טעם אויף א דין, וואס דאס איז דאך וואס ס'איז דא כמה פרטים אין מהדו"ב וואס זיי זיינען ניתוסף געווארן לגבי מהדו"ק, וואס דורף דערוף ווערט ניתוסף א ענין אין נגלה, אדער ע"פ פנימיות הענינים, וטעמי הדינים וכו'". וראה גם 'שיחות קודש' תשל"ז ח"א ע' 282 שבמהדו"ב "ניתוסף כמה ביאורים וטעמים (אויך אין מהלך הנפש וכו')". ובהערה שבספר 'שיעורים בספר התניא' פמ"ב הערה 12: "...אדה"ז בשו"ע שלו מהד"ת [כצ"ל] - שבה הענינים מבוארים - גם בגילוי - בפרטיות ובפני' יותר...", עיי"ש השוואה בין תניא ושו"ע מהדו"ק למהדו"ב.

ולהעיר גם מחשיבות אמירת תיקון חצות שבמהדו"ב סי' א ס"ג ציין מקורו לספר הזהר, לא כן במהדו"ק שם ס"ח.

ולהוסיף בנוגע לציון מקורות שבזה דומה קצת עם הרמב"ם, וכדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע [בס' 'כללי הרמב"ם' (קה"ת, תנש"א) ע' 10 הערה 2] שבס' משנה תורה הוא מדגיש ליד כל מצוה מקורו בתורה שבכתב. וראה מש"כ 'בהערות וביאורים' גליון תשיז ע' 50-52.

מפרט רק "עז כנמר" ו"גבור כארי"

ע' 97 מבאר למה במהדו"ב אדה"ז מפרט רק "עז כנמר" ו"גבור כארי", כי רק שני ענינים אלו נחוצים להשכמת הבוקר: עז כנמר "שלא יבוש מפני המלעיגים הלועגים לו שקם בעוד ליל", וגבור כארי "שיתגבר על יצרו לקום בפועל ממש בחורף ובקיץ".

ואינני יודע הא מנין לו. עז כנמר לפי אדה"ז (ומקורו בטור) הרי זה ענין כללי "שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים", ומאיפה המקור לקשר את זה לקימה בבוקר? גם אינו מובן: מה פשר הלעג למי שקם בעוד ליל? ובאם רוצים לקשר ככה הדברים לקימה בבוקר, הרי גם קל כנשר אפשר לקשר לענין זריזות לקימה בבוקר!

השמטות שבמהדורא בתרא

ע' 99 סוף סעיף ב "צע"ג על הרבה השמטות שבמהדו"ב". ושם הערה 21.

אולי י"ל בנוגע לחלק עכ"פ שבבתרא כיון שמדובר לדרגת הבינוני (כנ"ל מ'לקוטי שיחות') אין צורך בהלכות מסוימות. דוגמא לדבר, ההלכה במהדו"ק סי' א ס"ט: "טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות שלא בכוונה, וכן בת"ת" נשמטה במהדו"ב.

סוגריים שבשו"ע

שם סעיף ג - אריכות בענין האנפילאות שבמהדו"ב סי' ב ס"ב והחידוש שבדבר. להוסיף שאדה"ז כתבו בסוגריים כמסתפק בדבר. ואם כי הרבה סיבות לסוגריים (ראה 'תורת חב"ד', ב, ע' כג), אבל כאן זה דוקא כן מתאים לייחסו לחידוש שבדבר "ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה". [ויש להעיר שישנם מהשינויים שבין הנדפס בשו"ע אדה"ז לבין הנדפס משו"ע הל' פסח מהדו"ק (יגדיל תורה שנה א' חוברת ה') שהנם בסוגריים, ראה שם ע' טו הערה 24.] וראוי לציין בענין זה ל'שיחות קודש' תשל"ה ח"א ריש ע' 49 שמבאר שבאם אדה"ז מוסיף על לשון הרמ"א שמצטט הרי הוא מוסיף חידושו בסוגריים.

חסרון מראי מקומות

ע' 101 סוף הערה 28 "וכבר הצביע ח"א [=חכם אחד] על העובדא שבצוואתו [של בעל יסוד ושרש העבודה] הרבה רעיונות הלקוחים מצוואת הריב"ש".

להעיר מ'שיחות קודש' תשמ"א ח"א ע' 270 ואילך על התועלת בציון מראי מקומות מדויקים כדי שיוכל המעיין לבדוק הדברים בפנים.

"גוכתי"ק" אדה"ז

דא"ג: בסוף הקדמת אדמו"ר האמצעי ואחיו לשו"ע נאמר: "וה' יגמור בעדינו בכי טוב להוציא לאור יתר חבורי כבוד אאמו"ר ז"ל וכת"י הקדוש בנגלה ובנסתר" - ולא מסתבר שאחרי שכל שאר הגוכתי"ק כבר נשרפו עוד נשארו חיבורים לא ידועים בגוכתי"ק אדה"ז. וראה 'תורת חב"ד', ב, ע' כח וע' מט הערה 1 שמפרש הנאמר בכ"מ גוכתי"ק שאין הכוונה שנשארו ושנדפסו ע"פ גוכתי"ק. וכנראה גם בקטע זה צריך לפרש ככה.