שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק
באגרת הקודש סט"ז (עמ' 248) איתא:
"אבל אם העני צריך לחם לפי הטף ועצים וכסות נקייה . . כל דברים אלו קודמין לכל מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל מטעמים של האדם וכל-בני-ביתו ולא שייך בזה חייך קודמין", עכ"ל הזהב של רבינו.
[ובלקוטי הגהות לתניא (קה"ת תשל"ד) עמ' עב צויין לדיעות חולקות בזה (פנים יפות, חת"ס יו"ד סרל"א), עיין שם].
ולכאורה יש להביא מקור (אסמכתא עכ"פ) לדעת רבינו הזקן מהמסופר בירושלמי פסחים ספ"ד, שפ"א הלכו שני גבאי צדקה (ר"ע ועמו אחד) לאסוף לצדקה ובעומדם ליכנס לביתאחד שמעו דו-שיח שמתנהל בין בעה"ב (האב) ובנו, כשהבן שאל מה לקנות היום לאכול והשיבו האב ירקות מאתמול שהם כמושים קצת וזולים יותר ומטעם זה לא נכנסו לבית זה רק בתום הילוכם אצל כל השאר, כשנשאלו ע"י בעה"ב מדוע לא הקדימו לבקר אצלו כדרכם והם השיבו שזהו אעפ"י שמקמץ אני בהוצאות בני ביתי, אינני מקמץ בהוצאות לצדקה.