בנוגע לנוסח אדה"ז בסידור בתפילת שמ"ע "את יום שמיני עצרת החג הזה" לא ראיתי בשער הכולל או בשאר ספרי חב"ד מי שיעיר בענין זה, אשר לכאורה צריך ביאור למה שינה כ"ק אדמו"ר הזקן בסידור שלו מנוסח ספרד וגם מנוסח אשכנז באמירת "את יום שמיני עצרת החג הזה" ובטח הוא מלתא בטעמא (ולא דבר ריק הוא מכם).

הג' נוסחאות הן:

א. נוסח אשכנז: ביום השמיני חג העצרת הזה.

ב. נוסח ספרד: ביום השמיני העצרת החג הזה.

ג. נוסח אדה"ז: ביום שמיני עצרת החג הזה.

ולכאורה יש מקום לפרש את שינוי הנוסחאות ע"פ התרגום של המלה "עצרת" אשר יש לו כמה פירושים.

א) לשון עכבה או מניעה, (ע"פ רש"י פרשת אמור ופ' פינחס עיי"ש (ויקרא: כג, לו)).

ב) לשון אסיפה, (ע"פ תרגום אונקלוס שם).

ג) לשון סגירה (מלשון "ועצר את השמים" (דברים יא, יז), או מלשון כי עצור עצר ה' בעד כל רחם וכו' (בראשית כ, יח)).

ד) לשון מושל וממשלה (ע"פ רש"י עה"פ בפרשת האזינו (דברים לב, לז) "ואפס עצור ועזוב").

ישנם עוד פירושים אבל כמדומה שהם רק יוצאים מאלו כתולדות היוצאות מאבות. ועפ"י זה יש לפרש את שינויי הנוסחאות כדלקמן:

א) לפי נוסח אשכנז י"ל שהפירוש הוא מלשון אסיפה, וא"כ פירוש המילים הוא כך: ביום השמיני (שהוא) חג העצרת (האסיפה) הזה (המלה 'הזה' קאי על יום השמיני, כי לפי תרגום אונקלוס כל ישראל התאספו יחד בעבודת ה', ועי' ספרונו פ' אמור ויקרא כג, לו).

ב) לפי נוסח ספרד אפשר לומר הפירוש המתאים של "עצרת" הוא מלשון עכבה, ופירוש המילים הוא: ביום השמיני (שהוא יום) העצרת (ר"ל יום העכבה, כי מתעכבים שם עוד יום מללכת הביתה, או מניעה ממלאכה כפי פירוש הא' שברש"י שם) החג הזה (קאי על יום שמיני עצרת) כי לפי זה הכל קאי על 'ביום השמיני' ור"ל החג הזה הוא יום העצרת והוא ביום השמיני של חג הסוכות.

לפי נוסח אדמו"ר הזקן הפירוש עצרת הוא מלשון סגירה וסיום. ועפי"ז פירוש המילים הוא: ביום שמיני (שהוא) עצרת (מלשון סיום וסגירה של) החג הזה. היוצא לנו מזה הוא שלפי נוסח אשכנז אין ספק שהמלה 'חג' קשורה עם המלה 'עצרת', ר"ל שהוא חג של אסיפה כנ"ל. משא"כ לפי נוסח ספרד וכנ"ל.

אמנם להבין קצת נוסח אדמו"ר הזקן צריך להקדים, דהנה בד"מ וכן גם ברמ"א סי' תרסח כתב וז"ל: "ואנו נוהגין שאין אומרים חג בשמיני דלא מצינו בשום מקום שנק' חג, אלא אומרים ביום שמיני עצרת". עכ"ל. ולפי"ז בכלל לא נכון להזכיר 'חג' אצל שמיני עצרת כי "לא מצינו בשום מקום שנק' חג". ובט"ז שם מאריך להוכיח שאכן נכון הוא להחזיק בהמנהג הישן ולומר 'חג', עש"ב. א"כ עומדים אנו במבוכה איך להתנהג, זיל הכא קשה וזיל הכא קשה! אם לא שנמצא דעה שלישית המכרעת, וד"ל.

ועפ"י כ"ז נוכל להבין את החידוש שחידש כ"ק אדמו"ר הזקן בנוסח שלו ואיך שנשמר מלכנס למחלוקת בין הרמ"א והט"ז הנ"ל, כי ע"י הנוסח שלו הכריע ביניהם. כי הנוסח שלו הוא "ביום שמיני עצרת החג הזה" ופירושו הוא כנ"ל, ביום שמיני (שהוא) עצרת (ר"ל סיום וסגירה של) החג הזה, שהכוונה במילים 'החג הזה' הוא חג הסוכות. וא"כ שפיר מתאים הוא לפי שיטת הרמ"א וגם לפי הט"ז כי המלים 'החג הזה' אינם קשורים ל'ביום השמיני' אלא הם מדברים אודות חג הסוכות, כי באמת שמיני עצרת הוא כמו סיום וסגירה של חג הסוכות.

וכדברים האלה ממש כותב הט"ז להגן על שיטתו לומר 'חג' בשמע"צ. וז"ל: "ועפ"י הדברים האלו ששמ"ע נכלל בתוך החג ונגרר אחרי' יש לנו לומר "את יום שמיני העצרת חג הזה" דודאי אין לומר חג שמיני עצרת הזה דאנו צריכים לרמוז שאינו חג בפני עצמו אלא מחמת החג הסוכות, אלא נק' עצרת של חג כאילו אומר טפל לחג וכו'". עכ"ל. וא"כ רבינו בנוסח שלו מתאים גם לפי שיטתו של הט"ז וגם לפי הרמ"א. וידוע הכלל "הלכה כדברי המכריע".

ובעומק יותר, בנוסח אשכנז "ביום השמיני חג העצרת הזה" ישנם שתי בעיות: א) לפי המהרש"ל אין להפסיק בין המלים 'שמיני' ו'עצרת' במלה 'חג' כיון דבקרא הם סמוכים. עיין מהרש"ל על אתר. ב) לפי הרמ"א אין לומר חג על שמיני עצרת כיון דבקרא לא מצינו שנקרא חג, וכנ"ל.

ברם, לכאורה לפי ב' הנוסחאות, דהיינו נוסח ספרד ונוסח רביה"ז עולה יפה, כי א) המלה 'חג' איננה מפסיקה בין המלים 'שמיני' ו'עצרת' ובמילא נפלה בעיית המהרש"ל. ב) המלה 'חג' יכולה להתפרש - גם לפי נוסח ספרד - שקאי על חג הסוכות ולא על שמיני עצרת, ובמילא נפלה גם טענת הרמ"א הנ"ל.

ולכאורה לפי זה שתי הנוסחאות - ספרד ורביה"ז - עולות בקנה אחד, מה שאומר זה אומר זה ואין ביניהם הבדל כלל.

אמנם כד דייקת שפיר נתברר לך שאכן יש הבדל גדול ביניהם, וכדלהלן.

מכדי, מהו פירוש המילים לפי נוסח ספרד? הלא הוא שהמלה 'העצרת' אינו שם העצם רק הוא מתאר את טיבו של החג ז.א. שהוא מתאר איך שהוא סיומו של החג, וכנ"ל.

ברם זה תמוה מאוד כי מחד גיסא אומרים שהוא חג בפני עצמו בכל ששת הענינים של פז"ר קש"ב, ומאידך גיסא אין לו אפי' שם בפ"ע היתכן דבר כזה?! ועוד יותר הלא כל החגים נקראים בשמם חג המצות; חג השבועות; חג הסוכות; ורק לשמיני עצרת אין שם בפני עצמו ואינו נקרא בשם ומה שאומרים 'שמיני עצרת' הרי"ז רק שמתארים את טיבו של החג כנ"ל, היתכן דבר כזה?!

אמנם לפי הנוסח של אדה"ז יש ליישב את התמיהה כי ראשית כל נעשתה פשרה בין שתי הדיעות ויכול כל מי שרוצה לכוון לאיזה דיעה שהוא מעדיף בה. כזה:

א) ביום שמיני עצרת (שזה שמו של החג) החג הזה (כמו 'חג המצות הזה' או 'חג השבועות הזה'). א"כ שמיני עצרת הוא שמו של החג. ב) ביום שמיני (שהוא) עצרת (מלשון סיום או מלשון עכבה) (של) החג הזה (ר"ל של חג הסוכות).

א"כ לפי שיטת אדה"ז נעשתה פשרה בין שתי הדיעות, שכל מי שהולך בא' משתי הדיעות יכול לכוין המילים לפי שיטתו. משא"כ לפי נוסח אשכנז וגם לפי נוסח ספרד א"א לכוין או לפרש את שתיהם, ויש רק דרך אחת ואין מקום לפשר בין שתי הנוסחאות. ודו"ק.

א"כ כל זה מתאים למש"כ בשער הכולל בהקדמה שנוסח אדמו"ר הזקן - המסודר עפ"י נוסח האר"י ז"ל - הוא שער הכולל והוא נוסח השוה לכל נפש, כי הוא כנגד שער הי"ג הכולל את כל השערים, וד"ל.

בכותבי שורות אלו עלה ברעיוני שאולי לפי נוסח אדה"ז צריך לכוין כפי פירוש הד' של המלה עצרת דהיינו מלשון מושל או מלך. וכידוע שבשבעת ימי סכות הקריבו שבעים פרים כנגדר שבעים אומות. אבל בשמיני עצרת שהוא כנגד ישראל הקריבו פר א' ואיל א' ובמלה 'עצרת' מרומז שהקב"ה נותן שלטון לישראל על ע' האומות. שהם פוחתים והולכים כפרי החג עד שכלים לגמרי, משא"כ ישראל חיים וקיימים לעד כידוע.