בבחירת הספרים והפסוקים הנאמרים ב'תיקון' יש כמה שינויים בין הרשימה הידועה, הנדפסת בשל"ה מסכת שבועות, לבין מה שנדפס בתיקונים השונים ונאמר בפועל. ואזכיר כמה מן הבולטים שבהם:

* בפ' בא כתב לקרוא מ'קדש לי' עד גמירא, ולא כ"כ בתיקונים.

* בפ' בשלח כתב לקרוא עד 'אני ה' רופאך', וב'קריאי מועד' (הספרדי) לא כ"כ.

* בפ' תשא כתב לקרוא מ'ויאמר . . כתב לך' עד גמירא, וב'קריאי מועד' לא כ"כ.

* משם עד פ' נשא כתב לקרוא רק ג"פ תחילה וסוף ללא הוספות, אך בחלק מהתיקונים האשכנזים מוסיפים בפ' אמור פ' 'וספרתם לכם'.

* בפ' נשא כתב להוסיף רק ברכת כהנים, והאשכנזים מוסיפים גם 'זאת חנוכת' עד גמירא, ובפ' פינחס 'וביום הביכורים'.

* בפ' עקב כתב להוסיף 'ועתה ישראל' עד 'ודבש', ואח"כ והא"ש, וכ"כ האשכנזים, וליתא ב'קריאי מועד'.

* בפ' ברכה כתב לקרותה כולה, וליתא בכל התיקונים שראיתי.

* במגילת רות לא כתב לקרוא אלא תחילה וסוף, אך בכל התיקונים שראיתי קוראים את כולה.

* מגילת שה"ש כתב לקרוא כולה אחרי הכל קודם אור היום, ולא ראיתי זאת בשום תיקון.

* כתב לקרוא לפני תרי"ג מצוות בזהר פ' אמור, האשכנזים מוסיפים גם מפ' בראשית ואחרי תרי"ג קטע מאידרא רבא, וב'קריאי מועד' מוסיפים הרבה קטעים מהזוהר מכמה מקומות לפני תרי"ג מצוות.

כדאי לברר עד כמה מדוייקים השינויים הללו (בחסר וביתיר), ואם נעשה הדבר בעצת גדולי ישראל או ברצון המדפיסים בלבד. וכן - האם מהתיקונים הבודדים שפירסם הרבי יש להוכיח משהו בנדון.