רב אזורי - עומר, אה"ק
בלוח 'היום יום' כ' אייר: "ניטא ביי וועמען איבערנעמען זיך..". תיבה זו אינה נפוצה, ולמשל במילון יידי-עברי של מ. צאנין אינה מופיעה כלל.
בתרגום הישן ללה"ק הנדפס באה"ק בסו"ס חת"ת, תרגמו: "אין אצל מי 'להתפנק'".
בתרגום החדש, בקונטרס 'דבר מלכות' השתא, כתבו: "אין כלפי מי להתנער מאחריות".
מומחים לאידיש אומרים, שפירוש התיבה "להתרשם (לקחת ברצינות = נעמען) יותר מדאי" (=איבער). כלומר, אין ממי להתרשם (אל תתרשם יותר מדאי).
ב'היום יום בהוספת הערות וציונים' ח"ב, צויין המקור ל"מכתב י"ב אד"ר תרח"ץ (אג"ק מהוריי"ץ ח"ד סי' תקצז)" - וצ"ל אגרת תתקצ"ז (ס"ע רנד) - ושם:
ידידי... הרב[1] שליט"א
שלום וברכה!
היום בוקר נתקבל מכתבו המהיר, וראוי הוא לתוכחה מרובה על נפילת רוחו, שבזה רק מקלקלים.
אין הזמן מספיק להאריך, רק בקוצר אמרים.
ניטא בא וועמען איבערנעמען זיך. מען בעדארף הארעווען, מיט סבלנות און קירוב הדעת קען מען בעזה"י אלעס דורך זעצען, מיט ביטול הזולת והגבהת עצמו ווערט מען חלילה אלץ אן...[2]
ימעט באנחות וירבה בעבודה, וידע כי אם אין אני לי מי לי, אל ישען על עבודת זולתו, ואל יקוה כי אחרים יעשו. חזק ואמץ, בטח בה' כי הוא יברך את פועל ידיו, והשי"ת יצליחו בגשם וברוח...
הדו"ש ומברכו.
על פי כל האמור ניתן להניח, כי מקבל המכתב נפגע מתגובה של מישהו בקשר לאיזה עניין (וחילוקי דיעות) בעבודתו בקודש, ועקב כך נפל ברוחו ורצה להתנער מהעבודה, והודיע זאת במכתב מהיר לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.
אבל אדמו"ר מהוריי"צ לא הסכים לכל המהלך האמור, אלא דרש ממנו:
א) שלא יפול ברוחו וייאנח, כי בזה מקלקלים את העבודה.
ב) הסביר לו הטעם - שאין הזולת כדאי להתפעל ולהתרשם ממנו, ואף בנוגע לפועל - אין לקוות שהזולת יעשה במקומו, ואפילו אין לו להישען ולבנות על מה שהזולת כבר עשה.
ג) מאידך, חייב אותו בעבודה ויגיעה בסבלנות וקירוב הדעת, גם עם אותו "זולת", שאז אפשר "לסדר הכל", אבל לא בדרך של "ביטול הזולת והגבהת עצמו" [שאולי בגללה הרגיש קודם "נפגע" מהזולת] שבה "מפסידים הכל".
אשמח לדעת אם יש למישהו תרגום וביאור מדוייק יותר על זה.
[1]) לפלא ששם הנמען (או שלושת הנקודות במקום השם) אינו מופיע אחרי תיבת הרב. במקורות של כ"ק אדמו"ר (שכתב בשולי 'היום יום' שלו, ונדפסו במהדורות תשנ"ג, תשנ"ה ועוד) מופיע שם הנמען: ש"ס [=שניאורסאהן]. ולפי הפנייה "ידידי", הרי שאינו מבני המשפחה הקרובים.
[2]) הנקודות כאן, ובסוף הקטע הבא, הן במקור.
Download PDF