בגליונות שעברו דנו הרב ש.ב. והרב א.ק. בענין חביטת הערבות בהושענא רבה לאשה מעוברת.

ולא אכנס לפרטי הדברים שדנו בה הרבנים הנ"ל, ואין לי להכניס ראשי בין הרים אלו, וראיתי רק להעיר על דבר א' שעלה בין הדברים הנ"ל.

הנה הרב ש.ב. ניסה להביא ראי' ולסמוך דבר מדבריו על מה שמובא בספר "אוצר דינים ומנהגים." בין הטענות שהגיב לו הרב א.ק. היו דברים חריפים נגד מקור כזה, בכתבו שהמחבר - ר' י.ד. אייזנשטיין - "מהמשכילים הי' שדגל בשיטת מאפו, שולמאן, לעבענזאהן וכו', וכמדומני שאסור לעיין בחיבוריו." עכ"ל.

והנה הרב י.ד. אייזנשטיין היה מחבר כמה וכמה ספרים, בראשם אנציקלופדיה שלם על יהדות הנק' "אוצר ישראל." עוד ספר נבחר שהעלה לדפוס ולעולם התורה הי' ספרו "אוצר מדרשים" והוא אוצר בלום של מדרשים קטנים ועוד ספרים המפוזרים ומפורדים בין שאר ספרול חז"ל, ונלאה הר' אייזנשטיין להביאם תחת גג א' שנק' "אוצר מדרשים".

ספר זה צוטט כמה פעמים בספרי הרבי נשיא דורנו. לדוגמא, ישנה מדרש "אלה אזכרה" ומובא שם סיפור באמו של ר' ישמעל בן אלישע כהן גדול שחזרה וטבלה פ' פעמים כשראתה חיה ביציאתה מבית הטבילה. הרבי ציטט מדרש זו ומציין לספר "אוצר מדרשים" עם שמו של המחבר "אייזנשטיין" בסוגריים. עי' לקו"ש חכ"ה ע' 311 הערה 8. ועי' עוד דוגמה נוספת בלקו"ש ח"ל ע' 8 הערה 5, וראה גם חלק י"ט ע' 126, ורשימות חוברת מד ע' 422.

יש איפוא מקום לומר שבספריו גופא ישנם חילוקים בין הספרים שהוא רק מעתיק דברי חז"ל ובין הספרים שהוא מחבר ומקלט, שכמובן בסוג זה יש מקום לשיבוש, וכטענת הרב א.ק. הרבי אמנם ציין לעוד ספר שלו, ספר "אוצר וויכוחים", עי' בלקו"ש חט"ז ע' 148 הערה 4. ובכל פעם, מוסיף הרבי שמו בסוגריים.

ועי' באג"ק אדמו"ר הריי"ץ חי"א ע' קנ"ג (אגרת ג'תתנב) במכתב ששלח אדמו"ר הריי"ץ למר פרץ ווערניק תושב ניויארק כ"ב טבת תרצ"א, הזכיר אדמו"ר הריי"ץ על ביקורו בביתו ועל שיחתם אודות ספרי רב אייזענשטיין. הרבי כתב לו שזוכר שכבודו אמר לו שאם ידע הרב אייזענשטיין שהרבי מתעניין בספריו, או שהוא יתנם לו במחיר זול או שיתמם בתורת במתנה, והרבי מבקש ממר ווערניק שיבצע ענין זה ואם דבר זה יכול להתקיים "הייתי נותן תודה גדולה לכבודו".

אכן יש לחלק ולעיין על איזה מספריו אפשר לסמוך ועוד להעתיק, אבל מזה שהרבי ציטט מחבר זו כמ"פ וגם אדמו"ר הרייץ רצה להשיג ספריו קשה לקוראו בכינויים הנ"ל ובוודאי שאין איסור לעיין בחיבוריו.