בכמה מקומות בדברי חז"ל (כגון בבא מציעא נט, א. תניא פרק לב) נדרש הפסוק "את עמיתך (את עמיתו) - עם שאתך בתורה ובמצוות", ובפשטות מקובל לנקד תיבת "עם שאתך", עיין בחיריק, עם במשמעות "אצל". אך ראיתי שיש מנקדים את העיין בפתח, עם במשמעות אומה. ואבקש מקוראי הגליון לעיין ולהעיר בזה.