באשל אברהם (להגאון מבוטשאש) אורח חיים הלכות שמחת תורה (סימן תרסה בסופו), מביא טעם על המנהג להפוך את הס"ת בעת ההגבהה בשמחת תורה שיהיו פניו כלפי הקהל - ע"פ לשון הכתוב "שיכל את ידיו", שבברכת יעקב לבני יוסף הפך את ידיו כדי שישים יד ימינו על ראש אפרים, ומקשר זה עם זה ש"ביום השמיני" הוא קרבן נשיא אפרים, ולכן קשור זה עם שמיני עצרת, וזה לשונו: "ומה שנוהגים להפך הס"ת בהגבתה בליל וביום שמח"ת ... וכן מצד שנשיא אפרים הקריב ביום השמיני ועכשיו בשמיני עצרת הניתוסף בבחי' חביבים דברי סופרים חדשים גם ישנים, והוא בגדר תוס' ברכה מורים בחי' מה שכתב שיכל את ידיו ליתן הבכורה בברכה לאפרים".

ולכאורה הוא פלא (וכבר העירו על זה באחד הקובצים), שהרי מקרא מפורש הוא שנשיא אפרים הקריב ביום השביעי ולא ביום השמיני!

ואולי יש מקום לומר ע"ד הרמז, שכוונת האשל אברהם היא לכך שנשיא אפרים הקריב ביום השבת, וכמבואר במדרש שנשיא אפרים זכה להקריב ביום השבת בתור שכר על זה שיוסף שמר את השבת לפני שניתנה (ובלקו"ש חכ"ג פ' נשא נתבאר שענין השבת "לפני שניתנה" הוא מדריגה נעלית יותר בשבת), ואולי מקשר מעלה זו דוקא עם אפרים משום שהוא בדוגמת שיכל את ידיו. ועצ"ע.