בשער הגמול להרמב"ן בתחילתו, מבאר שהדין ומשפט דראש-השנה הוא (לא על הנשמה אם תזכה לגן עדן, אלא) על ענייני עולם הזה, אם לחיים ולשלום או להיפך וכו'. והובא בהגהות מיימוניות להרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ג אות א).

בלקוטי תורה (ר"ה נט, א) וכן במאמרי הרבי (סה"מ מלוקט ח"ד עמ' רצב) ובשיחותיו (לקוטי שיחות יט, עמ' 293) נעתקו הדברים (תמיד, גם במקומות נוספים שאינני מוצא לעת-עתה) רק מהגהות מיימוניות, ולא ישירות משער הגמול. ואולי מפני שבהגהות מיימוניות מביא גם דעת התוס' שסוברים אחרת, ומסיים "אבל הרמב"ן . . ז"ל כתב…", להכריע כדעתו. ואשמח לדעת אם יש לזה ביאור טוב יותר.