תלמיד בישיבה
בענין בזיון ספרים תנן שבת ה, ב: "היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לי' טפחים גוללו אצלו משהגיע לי' טפחים הפכו על הכתב".
ופירש רש"י בד"ה "הופכו על הכתב": "כתבו לצד הכותל והחלק כלפי ר"ה שלא יהא מוטל כל כך בביזיון".
ובמפרשים כתבו, דמכאן שאסור לעמוד מן הספר ולהניח פתוח דבזיון הוא, וגם להפוך לא התירו אלא כה"ג שא"א לגוללו או לכסותו (כדאיתא בעירובין צח, א).
ויש להעיר משיחת ש"פ תשא תשכ"ד (שיחות קודש עמ' 246) ממעשה שהרבי סיפר מכ"ק אדמו"ר שפעם הניח איש אחד ספר פתוח, וכידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר האט זיך גערעכנט בטרחא יתירה (להטריח אחרים) ובפרט עם מי שהי' מדובר אז, ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר לו בדרכי נועם שצריכים לסגור הספר. אמרתי אז לכ"ק מו"ח אדמו"ר איר רעכענענט זיך בטרחא וכו' במילא האט איר מיר געקענט זאגן ואני הייתי סוגר, אמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שחוץ מזה יש ענין שצריך להיות הספר סגור יש גם ענין שהאדם עצמו יסגור. רואים אנו מזה שכ"ק מו"ח אדמו"ר שהי' מורם מעם וכו' מ"מ טרח ואמר לא רק שיהי' סגור, אלא גם שהוא בעצמו יסגור".
ולא באתי אלא להעיר