בשיחת ש"פ תרומה תשמ"ג ('התוועדיות תשמ"ג' כרך ב' עמ' 999) מובאים דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למישהו שנתבע בעניני תומ"צ והלה בתגובה טען כי הוא הינו "אפיקורוס" וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הגיב: כדי להיות "אפיקורוס" צריכים קודם כל להיות מלומד, עד כדי כך ש"יודע את ריבונו", ורק אז שייך המושג של "אפיקורוס" - "מכוין למרוד בו" חס ושלום, אבל כאשר מדובר אודות "עם הארץ" - לא שייך לכנותו בשם "אפיקורוס", הוא פשוט "בעל תאוה" . . "טפש", "כסיל" וכו' וכו' - אבל אי אפשר לכנותו בשם "אפיקורוס" כשאינו יודע את ריבונו כו'. עכת"ד.

וראה גם 'תורת מנחם' - התוועדויות תשי"ד (כרך יוד) עמ' 279. 'תורת מנחם' התוועדויות תש"כ (כרך כז) עמ' 427 'שיחות קודש' תשכ"ה כרך א' עמ' 352 ועוד. ויש לציין לרש"ש שבת לא, א שמבאר את "מעשה רב" של הלל במי שביקר ללמוד את כל התורה על רגל אחת - "נראה לי דכוונתו דכופר לא מיקרי אלא אחר החקירה בכל חלקי הסותר, אבל זה לא חקר ולא נוכח אלא שלא היה מאמין [=שהיא מפי הגבורה]...".

[דברי הרש"ש נסובו עמ"ש ברש"י שם ד"ה גייריה: "וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו . . שלא היה כופר בתורה שבעל פה אלא שלא היה מאמין שהיא מפי הגבורה והלל הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו"].