בגליון העבר [תתיד] מביא הרב י.ש.ג. סיפור הצ"צ הנדפס באוצר סיפורי חב"ד חלק יז ע' 108 (והוא בשמועות וסיפורים ח"א מהדורת (ב' ניסן) תש"נ ע' 55 ואילך), שמצא היתר לחלוץ דשוטה היודע לפרוט איננו בכלל שוטה יעו"ש. ומקשה ע"ז כמה שאלות.

הנה רק אתייחס למ"ש בנקודה מס' 1 שכתב "במכתבו (אג"ק חי"א ע' רסט) מתייחס הרבי לנושא אחר "שאינו מוצאו בירושלמי"."

ולא הבנתי כוונתו בזה אולי זהו הקדמה למ"ש לאח"ז.

עכ"פ, הנה ידוע דביום ראשון, כ"ג מ"ח תנש"א, בעת חלוקת הדולרים לצדקה* שאל איש אחד מכ"ק רבינו מקור לסיפור זה [אלא שהוא הזכיר בהסיפור שהי' גבי גט, אך (מאחר שכל שאר הפרטים הינם כאותו הענין שבסיפור הידוע, צ"ל ש)כנראה כוונתו לגט חליצה], שהצ"צ כתב שההיתר הוא ממה שאיתא בירושלמי [ואף שאינו בקי, מ"מ חיפש בשני המס' דתרומות [פ"ק] וגיטין פ' מי שאחזו], ולא מצא, ובעיקר משום דהיתר זו לא נמצא בין תשובות הצ"צ או בפוסקים שלאחריו, לכן שואל אם אכן הי' מעשה שהי' ואם יש להביא ראי' לזה. וענה כ"ק רבינו וזלה"ק:

"איך האב דער מעשה ניט געהערט, במילא קען איך אייך אויף דערויף ניט ענטפערן. [פון] די מעשיות וואס איך האב געהערט – איז צווישן זיי נישט געווען אזא מין סארט מעשה, במילא קען איך נישט זאגן ניט אזוי ניט אזוי.

[והפטיר:] "דער אויבערשטער זאל אייך מצליח זיין אז איר זאלט ניט האבן קיין שווערער קשיות דיין גאנצן לעבן. בשורות טובות. הצלחה רבה".

היינו שהרבי לא אישר הסיפור, ולא ענה בנוגע להמקור. והרוצה לפרש בזה יפרש.

*) והוא ב"פנינים מחלוקת הדולרים לצדקה" שי"ל ע"י "מרכז שידורי חב"ד" ח"ז כ55- דקות מהתחלתו.