בפירש"י פרשת תצוה (כח,ד) דן בקשר למהות האפוד, והוכיח שהוא מין לבוש, מהתרגום (שמואל-ב יג, יח) לתיבת 'מעילים' - 'כרדוטין', וכן לתיבת 'אפוד' (שם ו, יד) - 'כרדוט'.

אמנם גם בס' ירמיה (ז,יח. מד,יט) בפסוק "לעשות כוונים למלאכת השמים", ת"י "כרדוטין" ושם לרוב המפרשים פירושו "עוגות" [מציינים לספר 'המקרא באור התרגום' של י' קומלוש, ת"א 1973 עמ' 409, שפירש גם שם 'מעיל', אבל לא ראיתיו, וצ"ע מקורותיו, ואם ספר זה ראוי בכלל].

במילון האנגלי של יסטרוב עמ' 664 הם שני ערכים שונים, ובאחד מהם תיקן "כונדריטין", עיי"ש.