בגליון האחרון [תתכו - עמ' 81], כשדן בענין סמכות המכתבים מארכיונו של הר"נ מינדל ע"ה, הביא הרב ב"א דוגמא לזה שגם מהדורא שאינה סופית יש לה סמכות, מכך שגם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן "ברובו הגדול הינו מהדורא קמא", ומכל מקום סומכים על פסק הדין שבו.

והנה באמת אין הנדון דומה לראי', כי כמדומה ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן נתפרסם בכתבי יד בידיעת ואולי אף בהוראת אדמו"ר הזקן עצמו בחייו, ונדפס ע"י אדמו"ר האמצעי. משא"כ דברים שהם מתוך מהדו"ק שלא נתן הכותב הוראה או רשות להפיצה בישראל, אין ראי' שגם להם ישנה אותה סמכות.

אך מדי דברי בענין זה יש לתמוה לכאורה, הרי אדמו"ר הזקן קיבל הוראה מפורשת ממורו ורבו הרב המגיד לכתוב שולחן ערוך (בפשטות על מנת להדפיס), ואף על פי כן כל ימיו לא קיים הוראה מפורשת זו, ובאותו זמן עסק בכתיבת והדפסת התניא והמון דברים אחרים, הרי דבר פלא הוא. ובפשטות המענה לזה הוא, שאכן עסק בכתיבת השולחן ערוך, ולא רצה להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, ולכן לא הדפיסו בחייו, משום שכל ימי חייו עדיין לא גמר אותו כדבעי. אך טעם זה נסתר מכך שאדמו"ר האמצעי הדפיס את השולחן ערוך. ואם כן התמיהה נשארת, כיצד זה לא מילא אדה"ז את ההוראה המפורשת של רבו.