בגליון תתלא (עמ' 106) מביא הרב ברוך אבערלאנדער שי' אשר "לדעת הרבי א"א לכתוב שהתניא תורגם בשביל קהל דוברי האנגלית", כיון שאלו [בלשונו הק' של כ"ק אדמו"ר:] "רובם המכריע שלא מבנ"י - וזהו היפך המותר וכו' ".

ועפי"ז מסיק אשר "ולכאורה יש כאן דבר מעניין, הרי בעצם התרגום וההוצאה לאור לא נשתנה כלום, ובין כך ובין כך גוים יכולים ללמוד מהתניא שבאנגלית, אלא שתלוי בכוונת העושה, באם הוא מתכוון וכותב בשביל "דוברי אנגלית" הרי זה אסור, ובאם מתכוון ליהודים שלא מבינים לה"ק הרי זה כבר מותר."

ויש לעיין, איך לתווך מש"כ כ"ק אדמו"ר, ש"זהו היפך המותר וכו'", עמש"כ בסה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 367-368 כדלהלן:

"...שראיית אלקות ("סיני") נמשכת וחודרת בשכל האדם ומתאחדת עמו כמו המזון . . ע"י לימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה ("יתפרנסון") בתורת חסידות חב"ד, כולל גם ע"י התרגום ("ויחזו", תרגום של ראי') בשבעים לשון דאוה"ע . . כדי שיהי' מובן גם לבנ"י שלעת-עתה אינם מבינים לשון הקודש, ועד שיהי' מובן גם לאומות העולם [ההדגשה אינה במקור] (שגם הם מחוייבים בשלילת ע"ז ובהאמונה בבורא העולם ומנהיגו), שזוהי ההכנה לקיום היעוד 'אז אהפוך אל עמים שפרה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'".

עפ"י הנ"ל, מכיון שתורת חסידות חב"ד - וכמובן גם [וביחוד] "ספר הספרים" שלו, ה'תניא קדישא' - "מביאה לשלילת ע"ז ואמונה בבורא העולם ומנהיגו" שגם אוה"ע מחויבים בזה, הרי התרגום ללשונם בשבילם לא רק שאינו "היפוך המותר", אלא הוא ענין חיובי ודבר גדול מאד, כמו שכותב כ"ק אדמו"ר בהשיחה. וצ"ע, איך לתווך הנ"ל עם מש"כ כ"ק אדמו"ר אשר "זהו היפוך המותר, וכו'".

לפי השיחה הנ"ל [ומש"כ בהשיחה ה"ה כתוב באחרונה (גם אם יתווכו בין ב' המקומות ואינו "משנה אחרונה")], אי"צ לדחוק לומר שהאסור והמותר תלוי בכוונת המתרגם, עכ"פ בנוגע לתרגומים על ענינים כאלו שחל חיובם גם על אוה"ע, כמו אמונה ושלילת עבו"ז (כולל תרגום התניא ותרגום חסידות חב"ד בכלל), אף שבתרגומים על ענינים אחרים שאינם שייכים לאוה"ע, הרי לכאורה מוכרחים לומר שהם כן תלויים בכוונת המתרגם, כמו שמדייק הרב אבערלאנדער שי'.