בגליון העבר (עמ' 86) כתב הרב ש.ד.ב.ח. אודות מה שמביא הגאון החסיד כו' ר' יצחק אייזיק מהאמיל נ"ע בספרו 'מאמר שני המאורות' (עמ' קנ) המנהג שידרוך החתן ברגלו על רגלי הכלה בכח מתון, ושזה לכאורה בסתירה למ"ש הרב י.מ.ק, שביחידותו קודם החתונה שאל את הרבי זי"ע אם לקיים המנהג הזה, ותמה הרבי בכלל על מנהגו כזה, ע"ש.

ומביא מרשימת המזכיר הרב חדקוב ע"ה בקשר לחתונתו: "אמר [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביחידות] שיש לחתן לפסע קצת תחת החופה ברגלו הימנית על רגלה של הכלה (אין צריך אחר להרגיש בזה)".

ובהערת המערכת שם מביאים זאת גם מהמזכיר הרב י.ל.ג. שאמר לו הרב חדקוב ע"ה "אשר בסמיכות ליום חופתו אמר לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבסיום החופה יקיים את המנהג לדרוך באופן קל על רגלה של הכלה, בכדי לקיים את הנאמר, והוא ימשול בה', וכן כדאי שהכלה תדע עד"ז מקודם".

ומעיר הרב ש.ד.ב.ח שאצל הוראות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע "קצת שונה מכפי שנדפס בשני המאורות", ששם נאמר "שידרוך ברגלו על רגלי הכלה בכח עד שתרגיש הדריכה", וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אמר "לדרוך באופן קל על רגלה של הכלה" – ויש להוסיף על זה עוד שינוי, דבשני המאורות אומר 'רגלי הכלה', דמשמע על ב' הרגליים, ובהוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מבואר דעל רגל אחת מספיק.

והנראה בכל זה לבאר, דאין ספק בדבר שזה מנהג ישראל אמיתי, וכמ"ש ב'שני המאורות': "מה שמעתי בשם ספרים קדמונים דבר סגוליי" וכו', וכמו שהורה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להרב חדקוב ע"ה, - ומה שכ"ק אדמו"ר זי"ע שלל זאת ביחידות של הרב י.מ.ק. צ"ל שזאת היא הוראה פרטית אליו בלבד שלא לבצע את המנהג אבל לא שלא קיים המנהג הזה (ולא "שהרבי זי"ע תמה בכלל על מנהג כזה").

ועי' באגרות קודש ח"ז (עמ' קצא) שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "המענה שלי לא תמיד יתאים אל מה שברצוני לענות, וכידוע מאמר השגור בפי החסידים: "ווי מען פרעגט – אזוי ענטפערט מען" [= כפי ששואלים - כך עונים] עכ"ל – ובנדו"ד, יתכן שהרבי זי"ע ראה שהמנהג הזה [ששאל ביחידות "האם נכון לקיים המנהג שראיתי בספרים" וכו'] אינו מתאים להם, כי יתכן מציאות כזו שזה יכול לגרום לצער ועגמ"נ ח"ו, [ולכן הרבי זי"ע אמר לו סגולה (תחליף לו נהג הנ"ל) שייכנס ראשון לחדר יחוד, ע"ש]. – והה"ד לגבי מה שנאמר בשני המאורות שידרוך בכח עד שתרגיש הדריכה", ועל "רגלי הכלה", שבהוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע זה לא היה מתאים אלא באופן קל ועל רגל אחת בלבד, שהמנהג שצריך להיות מתאים לכאו"א לפי מזגו ותכונתו, וא"ש ולק"מ.