בגליון העבר (עמ' 85) כתב הרב י.ל.ג. ליישב מה שנראה לכאו' כסתירה בין מה שכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ב'אגרות קודש' ח"ב (עמ' תריג): "שיהיה מנין מתפללים לכל הפחות בשבת קודש ויום טוב . . וימים הנוראים" באהל הק' של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בהאדיץ, - לבין מה שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגהה על לוח כולל חב"ד דשנת תשט"ז: "ואם באפשר יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש".

ד"הוראת הרבי הרש"ב היתה רק להתפלל שם, וכידוע שהיה שם חדר סמוך לה'אהל', ז.א. שלא התפללו על ה'אהל' גופא, אלא בחדר הסמוך לו, ובמילא לא היה בזה ענין של השתטחות . . והרבי נשיא דורנו התכוון (באווארענען) שלא 'להשתטח' על האהל בער"ח שחל בשבת, כמו שנהגו בכל ערב ר"ח". עכ"ל.

ונראה דההבדל בין 'השתטחות' ל'תפלה' אינו מוגבל במקום, אלא שזה תלוי בכוונת המתפלל והמשתטח בלבד, וכפי שהרבי זי"ע מציין שם לס' ארחות חיים החדש שכתב: "ועיין בשבחי רח"ו שהאריז"ל שלחו פעם אחת בחול המועד להתפלל על קבר צדיק, ולא להשתטח באיזה יחוד, ועיקר זמן השתטחות על קברי צדיקים בער"ח או ט"ו לחודש, ולא ילך . . בשבת ויו"ט ור"ח". עכ"ל – וכפי שמבואר במשנת חסידים מס' היחודים רפ"א (שהרבי זי"ע מציין לשם): "שאז נשמותיהם עולים בגן עדן הארץ, ואין כח בידו להורידם בגופיהם לדבר עמהם, ולא ישיגם", עכ"ל.

הרי בהדיא שבפועל במציאות אין הבדל במקום התפלה או ההשתטחות, שהרי רבי חיים ויטל נ"ע הלך "בחול המועד להתפלל על קבר צדיק", ולא נאמר שהיה שם חדר סמוך לקבר, אלא שהתפלל על קבר הצדיק עצמו, - ויתכן שגם 'השתטחות' יכול להיות בסמוך לקבר, ולא על הקבר עצמו, - אלא שהדבר תלוי בגברא בלבד, דמה מטרת כוונתו ובואו לקבר הצדיק.

ולפי"ז יבואר היטב מה שהביא הרב י.ל.ג. שם: "ששנה אחת בערב ראש השנה אמר הרבי נשיא דורנו, שבאם היה לו שופר שהיה באהל, הוא היה נשאר שם עד אחרי החג". – דמשמע בפשטות שהיה נשאר שם באהל גופא, וגם אז לא היה מקום בסמיכות האהל כדי להתפלל כמו היום, אלא מבואר שהדבר תלוי בכוונת המתפלל והמשתטח בלבד, ולא משנה המקום. וכמ"ש באורך בגליון העבר (עמ' 68) שם.