רז"ל אמרו, מפני מה ישראל צועקין ואינן נענין? מפני שאינן יודעין לכוין בשם.

בספר דרך מצותיך מבאר הצמח צדק נ"ע בשרש מצות התפלה דף קיז כשאומרים אתה חונן לאדם דעת צריך לכוין שם הוי' בניקוד פתח שהוא בחכמה כו', ע"ש.

המורם מכל הנ"ל שצריכים לכוין לכל ברכה בהניקוד השייך לה. ולא להחליף בניקוד אחר.

ולפ"ז אינו מובן איך אנו מוצאים כמה שינוים בקשר הניקוד המיוחד לברכה פרטית. עד"מ בסידור תפילות לכל השנה כתוב שצריכים לכוין בברכת על הצדיקים השם בשורוק ובברכת ולמלשינים השם הוא בקמץ. ובשורש מצות התפלה מביא שצריכים לכוין בברכת על הצדיקים השם בניקוד סגול ובברכת ולמלשינים שם הוי' בניקוד שבא. וכן מצינו כמה שינוים לפי מה שכתוב בספר תורת חיים (מאדמו"ר האמצעי נ"ע) דף סד. שספירת החסד השם בניקוד צירה (ולא סגול) וספירת התפארת בניקוד סגול (ולא חולם כמבואר בעץ חיים) ע"ש.

וכן בברכת ברך עלינו (בתורת חיים) הניקוד הוא בחסד - צירה (ולא סגול). ובסידור תפלות לכל השנה ,בברכת ברך עלינו הניקוד בחיריק. ובסידור קול יעקב מביא הניקוד בברכת תשובה סגול - וצירי. רפאנו -חולם ובתורת חיים רפאנו בתפארת - וסגול.

ולפע"ד אינו מובן כלל! מאחר שהטעם שישראל צועקין (לא רק "אומרים" אלא - "צועקין"!) ואינן נענין, מפני שאינם יודעים לכוין בשם, אם כן איך שייך שינויי דעות בהניקוד? הרי יש דעות מחולקות בהניקוד הנכון לכל ברכה, איך אנו יכולים לכוין בהניקוד מאחר שיש כמה דעות בזה?

בטח יש הסברה בענין זה ונא להאיר עיני בזה!