בגליון העבר כתב הרב א.ח. שחיפש בכ"מ ולא מצא מקור לקריאת שמו של כ"ק אדה"ע בכינוי 'האמצעי', ובכת"י ממאמרי כ"ק האדה"א שנכתבו בזמן הצ"צ בד"כ לא כתבו ממי המאמר או שכתבו מאדמו"ר ד"ב. וכ"ק אדמו"ר הצ"צ כתב מו"ח הרב, כ"'ק אדמו"ר מהר"ש מציין אאזמו"ר ורק בד"ה פתח אליהו תרנ"ח מציין "בכתבי כ"ק אדמו"ר האמצעי" ומסיים בשאלה אם יש מקום מוקדם יותר.

הנה לכאורה י"ל שלעולם הי' חילוק בין דברים שבכתב לדברים שבע"פ. דהנה המקור לזה שמצינו שנק' אדה"א הובא ב'רשימות דברים' (ח"א עמ' קלז והובא ג"כ באוצר סיפורי חב"ד חלק יז עמ' 374) סיפור בשם רשג"א, "שחסיד א' נכנס ליחידות אל הצ"צ ובדבריו אמר על הרבי האמצעי, הרבי לשעבר (דער פריערדיקער רבי) ויאמר לו רבנו בתימהון, הרי גם עתה הוא רבי! וישאל החסיד איך לומר, ויאמר לו רבנו, צריך לומר כ"ק הרבי האמצעי, ומכאן הכינוי הרבי האמצעי" ע"כ1 ומשמע מכאן שמזמן מעשה זה נתפשט הכינוי בקרב החסידים.

אבל מובן שיש חילוק גדול בנוגע למאמרים שנכתבו, שאין הדרך לכתוב כינוים כגון אלו בכתבי חסידות (אם יש אפשרות אחרת) וזה בשונה ממכתבים ושיחות וכה"ג שלפעמים משתמשים בלשון הרגיל בע"פ. ובפרט שיכולים להשתמש בראשי תיבות של השם או אפילו שם המלא. משא"כ בע"פ שזה בלתי אפשרי ולכן כתבו החסידים מאדמו"ר ד"ב וכו' בה בשעה שבע"פ אמרו אדמו"ר האמצעי.

ובנוגע להרביים עצמם, י"ל שהוא פשוט שביחס לחותן אומרים וכותבים מו"ח, דער רבי דער שווער (כפי שגם נהג הרבי) ובנוגע לסבא אומרים וגם כותבים אאזמו"ר (דער זיידע), משא"כ בנוגע לעלטער זיידע הנה הגם שבציבור מצינו דבר זה (ולמשל משיחות וכה"ג) הנה בכתב לכאורה אין מילה או ר"ת הולמת בלה"ק לזה, ולכן החל הרבי הרש"ב בכתבי דא"ח להשתמש בהכינוי הנפוץ בע"פ בין החסידים.

ומה שלא כתב מאדמו"ר ד"ב וכו' הנה ניתן לומר בד"א דע"פ פשוט הנה שמו הקדוש הי' ג"כ דובער ולא רצה לכתבו כך וכו' (ואולי מפני שיבוא לערבב בין אדה"א להמגיד ממעזריטש שכשמו כן הוא).

וכמובן כ"ז הוא בדרך ההשערה ואינו מוכרח כלל.

1) ומעניין לדעת האם הי' תגובה או יחס כלשהי מהרבי כשאמרו בפניו על הרבי הריי"ץ דער פריערדיקער רבי ובפרט בשנים הראשונות וכו'.