1) דוגמא לזה מה שכתבתי ב'פרדס חב"ד' חוברת 13 עמ' 111-113 בקשר לגובה המחיצה המבואר ב'אגרות קודש' חלק יד עמ' רכח. דוגמא נוספת הויכוח בין רבני חב"ד אודות דעתו של הרבי בקשר ליו"ט שני למי שנסע מא"י לחו"ל או הפוך, שכל אי-בהירות יסודו במה שאין לפנינו נוסחי השאלות שעליהם נסוב תשובת הרבי. ויש להאירך בזה.

2) 'דבר מלך', הוצאת ופרצת, כפר חב"ד, תשנ"ט(?), עמ' 42-43; 'עצתו אמונה', ירושלים תש"ס, ח"ב עמ' 28 (ושם גם צילום גוכתי"ק הרבי).

3) איפה שהרבי רשם קו מתחת למלה הדפסתי אותו מודגש, ובאם הרבי רשם שתי קוים מתחת למלה לשם הדגשה – הדפסתי אותו מודגש בתוספת קו אחד. הוספתי גם בתחילת כל קטע את מספרי הסעיפים שהרבי רשם בסוף הקטע, וזה נשמט בכל ההעתקות.

4) הנמצא בסוגריים הוא

5) = שיוציאו לאור.

6) = בפועל ממש.

7) = ובנדון דידן.

8) = בתורה ומצות.

9) = בכל זה על-ידי.

10) = דוגמת מה שהנ"ל כתב במכתבו.

11) = לזמן הזה.

12) = על-דרך-זה.

13) תנא: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה ר"ג מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי.

14) ומובא כמ"פ בתורתו של הרבי: חאו"ח סי' קיב - חלק טז עמ' 129 ואילך; שם סי' קלט - חלק יז עמ' 67 ואילך; שם סי' רי - חלק כב עמ' 329; חיו"ד סי' קכג - חלק יח עמ' 363; ספרו עולת תמיד עמ"ס תמיד - חלק יג עמ' 59 שוה"ג להערה 28. ועוד.

15) נפטר ז' אב עת"ר.

16) בספר צוואתו 'הכנה דרבה סל"ז הוא כתב: "...מיום עמדי על דעתי נתתי אל לבי להעלות על הספר בדיו את אשר חנני השי"ת . . ולא עלה על דעתי להעלותם על מכבש הדפוס בחיים חיותי מטעמים הכמוסים...".

17) אעיר גם, שהמזכיר התקשר מיד להרב ציננער למסור לו תוכן מענת הרבי, אבל לרוב טירדותיו לא התפנה להעביר את נוסח המענה. רק כעבור הרבה שנים כשהתפרסמה המענה הנ"ל העברתי את צילומו להרב ציננער וגולדברגר ושמחו לקראתו כמוצא שלל רב.

18) ח"ד או"ח סי' ה.

19) ראה בנוגע אליו מש"כ הרבי ב'אגרות קודש' חלק טז עמ' קס ו'כפר חב"ד' גליון 944 עמ' 42.

20) רבי יהודה, בעל שו"ת 'קול יהודא'.

21) = עין הרע.

22) רבי צבי הירש, נפטר י"א תמוז תקצ"א.

23) רבי יהודה צבי, נפטר ז' חשון תר"ח.

24) ואת זה כתב במכתב (נעתק בהקדמה לשו"ת 'חתם סופר' חיו"ד): "והשמועה ששמעו מעלתם שהוצאתי חיבור אחד . . דבר זה לאהרהרתי בו ולא עלה על לבי עדיין, כי לרובא דעלמא שהם גדולים וטובים ממני או לכה"פ כערכי, המה לא צריכים לדידי- ולמעוטא דמעוטא שהם פחותים ממני, למה זה אטריח בשביל המיעוט . . לא ידעתי החיוב להדפיס ולפזר דברי ברבים. כל עוד שיחייני ה' ויתן לי כח הריני מוכן ללמוד עם כל הבא לשמוע . . והנני כותב על ספר בדיו . . והמה מונחים הפקר כל מי שרוצה להעתיקם יבא ויעתיקם . . יותר אינני מחויב. ואם ח"ו להגדיל שם חוששני מקללת חז"ל [אבות פ"א מי"ג] נגד שמא אבד שמי', כאשר אירע לרוב מחברי ספרים. ומכ"ש להרויח ממון ליטול חיים מן העולם ח"ו- ע"כ לא עלה על לבי כנ"ל". וראה עוד שו"ת או"ח סי' רח.

25) וכן כתב בנו ב'הקדמת המסדר', נדפס עכשיו בשו"ת מהרש"ג ח"ב: "ולא אחת ושתים הגיד לי כי ביום מלאות לו שנת השבעים אז ידפיס ספריו כי טעם כמוס עמדו לבלתי יוצא לאור חבוריו בטרם מלאות לו שנת השבעים לימי חייו, אך בעוה"ר נלקח ארון האלקים בטרם מועד, ונגנז הארון בשנת הששים ותשעה לימי חייו...".

26) ראה 'אגרות בעל הפרמ"ג' בשו"ע או"ח ח"א, מהדורת מכון ירושלים, עמ' שלד. וראה עוד עד"ז מש"כ בהקדמתו לספרו 'אם לבינה': "אני טרם אכלה לדבר הקדמה זו ראיתי להתווכח עם קצת אנשים בעלי תורה המסייעים לפסחים ועורים ללעוג על ספרים בהדפסתם...".

27) אבות פ"ד מ"ה.

28) מהר"ר אברהם ב"ר לוי קונקי, אמשטרדם תס"ד (הערה ב בשו"ע, מהדורה הנ"ל, שם).

29) בהקדמה ראשונה ובהקדמה שלישית לספרו 'אם לבינה' (כת"י), נעתק ב'תולדות חיים' שבסוף ספר "חידושים מבעהמח"ס פרי מגדים על מסכתות בבא מציעא, בבא קמא, פסחים ועניינים שונים", מכון שער המשפט, ירושלים תשנ"ג, עמ' שכג.

בגליון תתצה (ע' 90) כתבתי אודות פיסוק הקטעים בסידור אדה"ז, ונסתפקתי האם ידו של אדה"ז בחיבור או פיסוק הקטעים או שזה היה תפקידו של הבחור הזעצער.

ולכאורה יש להוכיח שאין פיסוק או חיבור שבסידור מכוון, שהרי בהגדה של פסח לאחרי 'והיא שעמדה' מצוטטים פסוקים מפרשת כי תבוא (דברים כו, ה-ח) וכדי לפרשם מצטט ההגדה - "כמה שנאמר" -פסוקים שונים, והיה מן הראוי שהפסוקים יהיה בקטע נפרד ובהמשך לזה יבוא הפירוש או בקטע ארוך אחד, או כל "כמה שנאמר" בקטע בפני עצמו, אבל בסידור אדה"ז לכאורה אין שום הגיון לפיסוק הקטעים, שהרי לאחרי הקטע 'צא ולמד' שבו מצוטט הפסוק הראשון ישנו קטע חדש המתחיל "וירד מצרימה" שכולל פירוש גם על המלים "ויגר שם", ושוב מתחיל קטע שמפרש את המלים "במתי מעט", אבל ממשיך לפרש גם את המלים "ויהי שם לגוי", "גדול עצום" ו"ורב". ושוב מתחיל קטע חדש שבו מצוטט הפסוק "וירעו אותנו המצרים", ובאותו קטע ישנם גם שלשה קטעי פירוש "כמה שנאמר". ושוב מתחיל קטע חדש עם ציטוט הפסוק "ונצעק" שכולל רק קטע אחד של הפירוש, ושוב באים בקטעים נפרדים קטעי הפירוש1 וכו' וכו'. וגם לא נראה לתלות את זה באורך הקטעים. וזה מוכיח לכאורה שלא אדה"ז פיסק את הקטעים.

ובהאי ענינא יש להעיר גם על תפילת 'נשמת' שבסופו מתחיל קטע חדש "הא-ל בתעצמות", ויש לעיין למה זה בא בקטע חדש ולא כחלק מ'נשמת', האם זה זכר למנהג ב"רוב קהלות פולין [ש]מתחיל הש"ץ 'האל' בכל ג' רגלים"2, או שזה תוספת שאינו חלק מתפלת 'נשמת'3.

1) ובסידור עם דא"ח זה שונה. ולא בדקתי כעת בדפוס הראשון של קאפוסט.

2) סדור 'אוצר התפלות'.

3) ודבר זה דוחק הוא, ראה פירוש 'עיון תפלה' בסידור הנ"ל.

בדבר התמיהה על הניקוד ב'אבינו מלכנו' "(כתבנו בספר) זכיות" (ז' בקמץ, כ' בחיריק):

בסידור 'עבודת ישראל' (בער) מנקד (תיבה זו בכל מקום שהיא) כ' בשורוק, וכן בסידורי ומחזורי חב"ד (החל מלוח התיקון לסידור 'תורה אור', נ.י. תש"א) ובסידור 'רינת ישראל'. אבל בסידורים אחרים מנקדים בניקוד שתמהת עליו (וכך נוקד בסידורים ובמחזורים הישנים של חב"ד). והצדיק זאת בספר 'בני יששכר' (תשרי, מאמר ב - ואינו תחת ידי).

הביטוי "זכיות" עצמו מופיע כבר בתלמוד - כפי שמביא בקונקורדנציה 'אוצר לשון התלמוד' (קוסובסקי), שתפס זאת כריבוי של "זכיה", ומנקדו ז' בשבא ו- כ' בחיריק. וכן ב'ערוך השלם' ערך זך-1 בסופו.

[בספר מטה אפרים על הלכות ר"ה (תקפד, יג) כתב שמנקדים את הז' בשבא, אבל אינו מציין כיצד מנוקדת הכ'. ויש לבדוק במפרשיו].

אבל כמדומני שיש עוד ביטויים דומים, המוכיחים שזה יכול להיות בלשון חז"ל ריבוי של "זכות". למשל "מלכיות" (ר"ה פ"ד מ"ה-ו) שבפירוש "מלאכת שלמה" שם, שדייק גם בניקוד, מנקד בסוף משנה ו' את הכ' בחיריק, וכן ניקדו שם ילון ובהוצאת אשכול (ולפלא שדווקא בגמרא שם ובמקומות נוספים שחיפשתי, הן של שטיינזלץ והן של ארטסקרול, ניקדו את הכ' בשורוק!), וכן מקובל לקרוא - וזה יכול להיות רק ריבוי של "מלכות".

"מלכיות" מופיע כ-1,500 פעם בתקליטור פרוייקט השו"ת, ו"גליות" מופיע כאלפיים פעם, אבל בכל הנ"ל אין ניקוד, וייתכן שקוראים זאת כמו תיבת "מלכיות" המופיעה פעם יחידאית בתנ"ך, בס' דניאל (ח,כב) שם הכ' בשורוק.