בהגדת כ"ק אדמו"ר קטע ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן מדייק "אזהרה זו הו"ל לכתוב אחר דיני אכילת האפיקומן, כיון שזמנה אח"ז", ועיי"ש עוד דיוקים, ומבאר דבסידור לא כ' אדה"ז דינים כבשו"ע רק הנהגות הסדר קמ"ל שישתדל ע"י שישתה קודם שלא יצמא אח"כ, ו"ומובן שזהירות זו זמנה היותר אחרון הוא סמוך לאכילת האפיקומן וקודם לה, ולכן כתבה סמוך וקודם תיבת ויאכל".

ויש להעיר על דבר פלא, דגם בשו"ע אדה"ז הגם שהביא הדין דאין מפטירין בסתע"ח וחזר עליו בסתפ"א (ועי' בקובץ זה מ"ש הרה"ג רע"ב שוחט לבאר בזה), מ"מ הביא דין אין מפטירין גם בסתע"ז ס"ב וס"ג לפני שכ' דיני האכילה דהאפיקומן, אי צריך לאכלו בהסיבה (ס"ד) וכו' וכו', וא"כ שוב יוקשה מ"ט הביא אדה"ז בשו"ע אשר כותב דיני הסדר (ולא כבסידור שכ' הנהגות) דין אין מפטירין לפני דיני אכילתה?

ועוד צ"ב דמביאור כ"ק אדמו"ר יוצא דרק בהסידור שכ' הנהגות יש טעם לכתוב דין אין מפטירין אחר אפיקומן לפני אכילתה, אבל בשו"ע אין מקום לזה, והרי כנ"ל בשו"ע אדה"ז הביאה קודם?

ואולי י"ל בזה, דהנה מה שכ' כ"ק אדמו"ר דהפי' במ"ש אדה"ז "ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן" אינו דין אלא הנהגת הסדר שנוגע לפני אכילתה, הרי מבואר מדבריו דאינו מיוסד רק על מה שהביא אדה"ז זה לפני האכילה, אלא מדייק עוד בלשון אדה"ז שכ' ויזהר שלא ישתה, ולא כ' ואסור, ולא כ' איסור אכילה, ומצד כל הדיוקים מסיק כ"ק אדמו"ר דבסידור הקדים אדה"ז דין זה לפני אכילת. האפיקומן, כיון דבסידור הנהגות הסדר קמ"ל ולא דינים, אבל לא שייך כ"ז למה שבשו"ע הקדים אדה"ז דין זה לפני אכילתה ואולי לכן לא העיר כ"ק אדמו"ר דגם בהשו"ע הקדימו אדה"ז (ודוחק קצת).

ואולי י"ל הביאור בזה שהקדימו אדה"ז בשו"ע, דקמ"ל בזה דדין אין מפטירין נאמרה בעצם מצות אכילת האפיקומן, דצורת אכילתה צ"ל באופן כזה שישאר טעם אכילתה בפיו, ולכן כתבה אדה"ז בסתע"ז בדיני אכילת אפיקומן ולפני שאר הפרטי דינים באכילתה כיון שאין מפטירין הוא דין בעצם צורת אכילתה.

ואולי יסוד ומקור דברי אדה"ז דבזה הוא מהרמב"ם בפ"ח מהל' חו"מ ה"ט שכ' "ובזה"ז אוכל כזית מצה ואינו טועם אחרי' כלום כדי שיהי' הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו שאכילתן היא המצוה", דמשמע מל' הרמב"ם דיסוד דין אין מפטירין הוא, דכיון דאכילת מצוה היא עצם צורת אכילתה צ"ל באופן שישאר טעם מצה בפיו. ועצ"ע.