"בשני ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל יתועדו אנ"ש, לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות, כאשר הוקבע מאת אבינו הראשון הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. בהתועדות זו ידברו אנ"ש שיחיו איש את רעהו בשבת אחים בחיזוק קביעות שיעורי הלמוד, והנני שולח להם את ברכתי כי ישא השם פניו אליהם בגו"ר".

"לטובה ולברכה..כאשר הוקבע מאת אבינו הראשון הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע"

ויש לומר שזהו מיוסד עפמ"ש הסיפור ע"ד אדה"ז שבהיותו במסיה עם תלמידי הרמ"מ מהאראדאק וחסיד א' נכנס וביקש ברכה עבור רפואה שלימה והחסידים מיאנו לברכו באמרם שצריכים לבקש מרבי וכו'. ואדה"ז הגיב אז פתקא משמיא קא נחית וואס א חסידישער פארבריינגען קען אויפטאן קען מלאך מיכאל ניט אויפטאן". ואדה"ז ביאר זה במשל ארוך בעילוי של אחדות וכו' שאז יש מילוי משאלותיהם לטובה.

"ישא השם פניו אליהם"

ויש לדייק בזה למה בחר בעל הגאולה והשמחה בפסוק זה דוקא ולא ברכת יברכך וגו' או יאר וגו'? ויש לבאר בזה בהקדם מה שאמחז"ל על פסוק זה – "ישא ה'" (ברכות כ, ב):

"אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה' פניו אליך אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה".

ועפ"ז יומתק שייכותו דברכה זו ליב-יג תמוז דוקא:

מבואר בכמה שיחות קודש מהרבי בנוגע למסירת נפש של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, הנה אף שע"פ הלכה מחוייבים במס"נ רק בג' דברים בלבד, אעפ"כ דקדק והחמיר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ גם ביסוד מקוואות ישיבות וחדרים וכו', מתוך מסירת נפש, למעלה ממדידה והגבלה.

ועפ"ז יובן מ"ש במכתב קדש של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "ישא השם פניו אליהם" כיון שהעבודה הי' כאן מתוך מסירת נפש, הנה כמו כן במדה כנגד מדה ישלם הקב"ה גם למעלה ממדידה והגבלה.