בהגהות כ"ק אדמו"ר לתניא שער היחוד והאמונה פרק ו' (שי"ל ז"ע), על מ"ש "אין מלך בלא עם פי' עם מלשון עוממות", כותב "עוממות - כבויות. רש"י ד"ה גחלי, פסחים עה, ב".

ויש לעיין מדוע בחר לציין לרש"י זה, והרי במס' פסחים גופא כבר כתב זאת רש"י לעיל בפרק כל שעה, דף כז, א ד"ה גחלים עוממות: "כבויות, כדכתיב (יחזקאל לא) ארזים לא עממוהו ומתרגמינן כהה עמיא". ולכאורה מתאים יותר לציין לפירוש רש"י זה לא רק להיותו מוקדם, אלא משום שרש"י עוסק כאן יותר בבירור פירוש התיבה, ומביא ראי' לדבר, משא"כ בפרק כיצד צולין, בדף עה, ב, שרק מפרש "עוממות - כבויות".

ואולי יש לומר בדוחק, דבפרק כל שעה איירי בגמרא בפירוש לשון הברייתא "בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותרת", אי מיירי בגחלים עוממות או לוחשות, ואילו בפרק כיצד צולין קאי בפירוש לשון הפסוק "גחלי אש" אם הם גחלים עוממות או לוחשות, ולכן העדיף רבינו לציין למקום שקאי בפירוש הפסוק. ודוחק.