ברשימות חוברת קפ: "פעם אחת כשהלכנו ברחוב, היתה הלויתו של אינו יהודי וכשהעבירו המטה – הגבי' אדנ"ע מעט את כובעו, באמרו, שזהו מפני כבודו של מת".

ויש לציין מקור לזה מדברי הכלבו (הובא בב"י סי' שסז) וז"ל: "הרואה את המת חייב לעמוד מפניו, ולנהוג בו כבוד, ואפי' מת נכרי, חייב ללותו ד' אמות", עכ"ל.

ויעויין שם בדברי הב"י, דבסתם עכו"ם הוה זה רק מפני דרכי שלום, אך בחסידי אומות העולם הרי זה מעיקר הדין כן משמע שם, ועצ"ע, (ובשו"ע שם הובא רק הא דמפני דרכי שלום). - כיון דיש להם חלק לעוה"ב.