ברשימות חוברת כ"א ע' 4, איתא: "ואיתא בר"ה (יא.) יולדת לז' יולדת למקוטעין ~ ו"ח וב' ימים (עיין תוד"ה אלא, שם)". עכלה"ק. בגליון ג' (תרצז) הקשיתי דלמה הוצרך לתוס' ~ הלא בגמ' הוא יותר מפורש; ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות שנים ומיעוט ימים שנים.

ובזה ראיתי להקשות עוד יותר: אפילו אם מהגמרא לא הי' ברור כ"כ הפירוש של מקוטעין (לכמה ימים), הו"ל לנקוט דעת רש"י יותר מדעת תוס', כמבואר בתחלת הרשימה דהחשבון הוא כפי פירוש המיוחס לרש"י. ואף שרש"י על אתר לא כתב כלום, הרי (ביבמות מ"ב, א' ו)בנדה לח, ב, שהובא בגמרא הנ"ל ~ ואדרבה שם הוא המקור, כתב רש"י באריכות (דמכיון שתפסת מועט תפסת תפסת מרובה לא תפסת... ע"ש), וא"כ הו"ל להביא מרש"י עצמו שיולדת למקוטעין היינו ו"ח וב' ימים.

עוד יש להקשות, בפרשתינו (שמות ב', ג') פרש"י: "ולא יכלה עוד הצפינו שמנו לה המצרים מיום שהחזירה והיא ילדתו לששה חדשים ויום אחד שהיולדת לז' יולדת למקוטעין והם בדקו אחרי' לסוף ט'". א"כ, שוב י"ל שלוי לא הי' יג"ש מיום ליום, כ"א יג"ש וג' או ד' ימים.

ובאמת, קושיא זו על רש"י היא ~ מנין לו דיולדת למקוטעין לו"ח ויום אחד?

ואין לומר דשיטתו עה"ת הוא ו' חדשים ויום אחד, ושיטתו בש"ס הוא ו' חדשים וב' ימים, דהנה, בשמואל א' א, כ, פרש"י ד"ה לתקופות הימים "מיעוט תקופות שנים מיעוט ימים שנים לששה חדשים ושני ימים מכאן היולדת לשבעה חדשים יולדת למקוטעים". וא"כ, שיטתו בתנ"ך כמו בש"ס ~ יולדת למקוטעין דלומדים מחנה היינו ו"ח וב' ימים. (אבל, באמת כמו שיש לחלק בין חומש ונ"ך בפשט (עיין כללי רש"י ע' 39 כלל 13 (מלקו"ש חי"ד ע' 87 בשוה"ג)) כמו"כ יש לחלק בשיטה). ולאחר דידעינן מחנה (לתקופות הימים) שיולדת למקוטעין, יש לומר דמקוטעין לא רק ו"ח וב' ימים כ"א ו"ח ויום אחד. וא"כ הדרא קושיין לדוכתא ~ דילמא לוי הי' יותר מיג"ש.

ואוי"ל, משום דבאמת הא דמשה נולד לו"ח ויום א' הוא רק סברא מפשש"מ ~ איך הצפינה לג"ח, ולמה לאחר ג"ח לא יכלה. אבל לפי פירושו על הש"ס אין זה מוכרח. דהנה בסוטה י"ב, ב, יש פלוגתא בין רחב"פ וראב"ח מתי הושלך ליאור. לרחב"פ ~ בכ"א בניסן, ולראב"ח בו' בסיון. ולשניהם נולד בז' באדר ראשון (עיין לקו"ש חכ"ו ע' 204 בהערה הראשונה). וא"כ לרחב"פ נולד לו"ח וחצי, ולראב"ח שהושלך ליאור בו' בסיון והצפינה אותו לד"ח חסר יומיים (עיין לקו"ש הנ"ל. בכלל יש להקשות למתי נולד ~ האם לה' חדשים וד' ימים?! לפי שיטת הגמרא שפיר י"ל שהיתה מעוברת ד"ח חסר יומיים קודם שהחזירה, וה' חדשים וב' ימים לאח"ז ילדה, והטמינה לד"ח חסר יומיים. אבל לפי הפירוש שלא היתה מעוברת קודם לכן (ולהעיר אם היתה מעוברת נבואת מרים לאבי' למ"ל ~ מ"מ יש הולד שיושיע את בנ"י), ונולד בז' אדר"ר והושלך ליאור בו' סיון, קשה לכמה חדשים נולד).

וא"כ, מכיון דלפי הש"ס ממ"נ משה לא נולד לו"ח ויום א' או שני ימים אין לחשוש מזה, ולכן שוב י"ל דיולדת לז' יולדת למקוטעין היינו ו"ח וב' ימים.

אבל, באמת אינו כן, דהנה דעת רש"י שם (ודעת היעב"ץ בשו"ת שלו ח"א סקי"ז, ודעת סה"ד) הוא שמשה נולד באד"ש. (מכיון דמת באד"ש מן ההכרח שלא נולד באד"ר). וא"כ שוב י"ל דדעת רש"י בחומש הוא כראב"ח ~ שנולד בז' באד"ש ~ ולו"ח ויום אחד, והצפינו לג"ח ~ לו' סיון, והושלך ליאור.

[ועיין בהערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון גליון תשלט שהארכתי בענין זה והנחתי כמה קושיות בצ"ע].

וכדי להתאים עם מה שפי' בחומש לפי שבדקו אחרי' לסוף ט' ולא יותר, י"ל דז' אדר עולה לכאן ולכאן (ליום ב' של ב' הימים, וליום א' לג"ח).

ובכלל יש להעיר דשיטתו של החומש 'פארט' אינו כמו הש"ס, דלהש"ס נולד לט"ח והיא הות מעיברא בי' תלתא ירחי מעיקרא, משא"כ לפי' על החומש נולד לו"ח.

וי"ל דהא דמשנה מהגמרא, הוא משום דכבר פירש לעיל בתמר (בראשית לט, כד), ויהי "כמשלש חדשים רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם" וכבר היתה ניכרת כמעוברת, ובא"כ, איך לא הרגישו המצרים בדבר, ואם באו לבדוק לאחר ו"ח לא היתה יכולה להצפינו כלל. ולכן לא הביא הדעה שהות מעיברא מעיקרא תלתא ירחי. (ובמהרש"א שם בשם הפענח רזא והחזקוני ודעת זקנים מדעה"ת על התורה אמרו דעה שלישית ~ דהות מעיברא מעיקרא וגם שנולד לו"ח ~ והטעם שהיתה יכולה להצפין אותו לג"ח הוא משום שהם רק חששו לבדוק לאחר ו"ח משהחזירה (דהאם לא ידעו דיולדת לז' יולדת למקוטעין?)).

ובודאי הקוראים יעירו בזה.

(נכתב לעילוי נשמת סבי הרה"ח ר' אברהם אבא ב"ר אהרן צבי ע"ה דן)