ברשימות חו' קע, מבאר אהא דמטבע של אברהם אבינו שהי' בזה צורת אברהם ושרה (לרש"י) ולא קשה מהא דאסור לעשות צורת אדם משום דקודם מ"ת הוא, ואף שקיים אברהם אבינו כל התורה, הנה האיסור דשייך גבי אאע"ה הוא "לפני עור", ולכן רק בנוגע לז' מצות שנצטוו עליהם שייך שקיים לפני עור.

אבל איסור זה שלא נצטוו ע"ז לא שייך לפני עור. דלא עור הוא כיון שעדיין לא ניתנה התורה, עיי"ש.

ויש להעיר דיסוד דבר זה כבר מבואר בלקו"ש ח"ה (ויחי עמ' 267) בהא דטבוח טבח, שהשבטים חשבו שהשוחט הוא עכו"ם (-עפ"י פשוטו של מקרא), וז"ל: "ומה שיוסף צוה לטבוח טבח עבור השבטים – כי איתי יאכלו האנשים. הוא דכיון שחשדן אפי' במה שנצטוו (רש"י וישב לז, ב) – לא חשב שאחיו מחמירים לקיים המצוות שלא נצטוו עליהם, ואין בזה משום ולפני עור וגו' שהרי לא נצטוו כלל".

(ועי' דרך אחרת בזה, לקו"ש חל"ה, ואכ"מ).

אך יל"ע בזה אם העיקר הוא שלא נצטוו ע"ז, או שלא הקפידו ע"ז ולכן לא קא עבר אלפני עור, דלכאו' משמע שם שאם אחיו היו מחמירים לקיים המצוות שלא נצטוו עליהם, שפיר הי' עובר בזה אלפני עור, והגם שלא נצטוו כלל.

משא"כ ברשימה הנ"ל מבואר דלא שייך לפני עור קודם מתן תורה כלל, "דלאו עור הוא כיון שעדיין לא ניתנה התורה", ועצ"ע.

[ולהעיר, מש"כ שם בשוה"ג, שלא פרש"י "טול גיד הנשה בפניהם – כי זה יכול כאו"א ליטול בעת אכילתו".]

ילה"ע מהמבואר בפרדס יוסף, דלכן לקחו גיה"נ מקודם הבישול, משום דמבואר במדרש, אין והכן אלא שבת, והי' הסעודה בשבת. ואסור לברור בשבת מטעם בורר, עיי"ש.

וא"כ צ"ע איך יכלו ליטול בעת אכילתם (עי' בארוכה לקו"ש ח"כ מקץ, דשונה הוא השמירת שבת דיוסף משאר השבטים, אך עכ"פ שמרו).

ואולי קא אזיל בשיטה דגם השבטים לא קיימו כל התורה (לפי המבואר בהע' שם), וא"כ גם בורר דשבת בכלל.

ואולי ס"ל דלא נאסר להם גיה"נ מדינה (כהמבואר שם), אלא שהחמירו ע"ע מצד המנהג (כמ"ש בכ"מ) וא"כ אי"ז פסולת ממש, ועצ"ע. ועי' מש"כ מהרי"ל דיסקין עה"ת שם, רמב"ן עה"ת (בראשית כו,ה) ושו"ת חת"ס או"ח ר"ח.