בחוברת ה"רשימות" שי"ל לפ' חיי שרה (חוברת יח, ע' 3), לאחר הקדמת המבואר בזהר ד"אברהם" ו"שרה" הם "נשמה" ו"גוף", מבאר כ"ק אדמו"ר את הפסוקים: "לך לך מארצך גו' אל הארץ גו' ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה" ~ ע"פ פנימיות הענינים.

וזלה"ק: "לך לך מארצך גו', היינו שהנשמה נשלחת, מאיגרא רמה כו', חצובה מתחת כסה"כ, אל הארץ ~ שאינה עדיין א"י, ורק ע"י עבודת האדם עושים מארץ סתם א"י [כמו שע"פ פשוט רק ע"י שהחזיק אאע"ה בארץ קנה אותה]. והשכר הוא ואברככה ~ התחברות הארת הנשמה עם עצם הנ. ואגדלה שמך שגם כחות היותר חצונים שלה, השם יותר חיצון גם ממחדו"מ, יתעלו. והי' ברכה שזהו ~ פירש"י ~ ונברכו בך גו' ~ שגם באחרים תפעול עבודתה".

ובפענוח ~ בדרך אפשר (שם, ע' 6), הסבירו כוונת כ"ק אדמו"ר בביאור השכר ד"והי' ברכה", בזה"ל: "והי' ברכה" ~ שזהו (כפירש"י) "ונברכו בך גו'" ~ שגם באחרים ("כל משפחות האדמה") תפעול עבודתה (שלכן יתברכו בה). ע"כ.

ולפי"ז, הוקשה להם (שם, הע' 11) דצ"ע הכוונה, דלכאורה, בפירוש רש"י הם ב' ענינים: "והי' ברכה" ~ "הברכות נתונות בידך . . אתה תברך את אשר תחפוץ", "ונברכו בך" ~ "אדם אומר לבנו תהא כאברהם".

והוסיפו, דמ"ש בפנים ש"והי' ברכה" הוא הוא הענין ד"ונברכו בך", מתאים יותר לפי' הרמב"ן: "והי' ברכה, אתה תהי' הברכה אשר יתברכו בך לאמר ישימך אלקים כאברהם, והוסיף עוד כי כל משפחות האדמה יתברכו בו לא אנשי ארצו בלבד". ע"כ.

דהיינו, שקשה בהבנת ה"רשימה":

א) מפני מה לא ציין כ"ק אדמו"ר לפי' הרמב"ן ~ המתאים לכאו' לתוכן הענין.

ב) מהי כוונת כ"ק אדמו"ר בהציון לפירש"י ~ שלכאו' אינו מתאים לתוכן הענין.

ובאמת ב' הקושיות שייכים זל"ז, כי כשנבין מהי כוונת כ"ק אדמו"ר בהציון לפירש"י, יובן ממילא שענין זה לא נמצא בפי' הרמב"ן. וכפי שיתבאר לקמן.

אך גם אם נאמר, שכוונת כ"ק אדמו"ר היא כמו שנת' בהפענוח (שם), הנה גם אז אין זה מתאים עם פי' הרמב"ן.

וממ"נ: באם כוונת כ"ק אדמו"ר היא שהתיבות "והי' ברכה" הם אותו התוכן ממש דהתיבות "ונברכו בך גו'", הרי (נוסף לזה שלפי"ז צע"ג מפני מה נכפל אותו התוכן פעמיים, הנה) פירוש כזה לא נמצא בהרמב"ן.

(שהרי הרמב"ן מפרש דנוסף לזה שאנשי ארצו יתברכו בו ~ דזהו הפי ב"והי' ברכה", הנה גם כל משפחות האדמה יתברכו בו ~ דזהו הפי' ב"ונברכו בך גו'").

ואם כוונת כ"ק אדמו"ר היא רק לפרט זה ב"ונברכו בך גו'", שפירושו הוא "שיתברכו בו", שזהו גם הפירוש בהפסוק "והי' ברכה", (שאז לכאו' יתאים קצת לפי' הרמב"ן), הנה אז הול"ל: "והי' ברכה שזהו ~ רמב"ן ~ שיתברכו בו", ולא: והי' ברכה שזהו ~ פירש"י ~ ונברכו בך גו'". ופשוט.

(ואין לומר שאין חילוק כלל בין "ונברכו בך גו'" ל"שיתברכו בו", שהרי יש מפרשים (~ עי' לדוגמא בפי' הרד"ק), ש"ונברכו בך גו'", היינו שמשפחות האדמה יתברכו מהקב"ה ע"י שיגור אברהם ביניהם. וק"ל).

וא"כ, אין זה נכון, שכמקור על הפי' שמביא כ"ק אדמו"ר, מתאים יותר לציין לפי' הרמב"ן מאשר לציין לפי' רש"י, (דהרי, כשם שרש"י לא פירש כן, כך הרמב"ן לא פירש כן). (וסרה קושיא הא').

ובנוגע לעצם הענין, בהטעם שכ"ק אדמו"ר מציין לפירש"י, י"ל, דצריך לפרש דברי כ"ק אדמו"ר באופן אחר:

במקום לפרש דתיבת "שזהו" קאי על "ונברכו בך גו'", ו"פירש"י" הוא המקור לפרש כן, צריך לומר, דתיבת "שזהו" קאי על הסיום "שגם באחרים תפעול עבודתה", והתיבות "פירש"י ~ ונברכו בך גו'" הם "ציון" ו"מראה מקום" שם נמצא פירוש עד"ז בענין הברכה שנתברך אברהם.

ובסגנון אחר:

את דברי כ"ק אדמו"ר ניתן לקרוא בב' אופנים:

א) והי' ברכה שזהו (~ פירש"י ~) ונברכו בך גו' ~ שגם באחרים תפעול עבודתה.

ב) והי' ברכה שזהו (~ פירש"י ~ ונברכו בך גו' ~) שגם באחרים תפעול עבודתה.

בהפענוח (שם) פירשו כאופן הא', ולכן הוקשה להם הנ"ל, אבל הנראה יותר לפרש הוא כאופן הב'.

ובהפענוח, צריך לבוא:

"והי' ברכה" ~ שזהו (~ ע"ד פירש"י ~ ד"ה "ונברכו בך גו'" ~) שגם באחרים תפעול עבודתה".

דהיינו שכ"ק אדמו"ר בא לאפוקי מלפרש ש"והי' ברכה" היינו שאברהם יהי' מבורך, שהרי אז, אי"מ השייכות ל"אחרים" (~ "שגם באחרים תפעול עבודתה").

ועוד בא לאפוקי מפירש"י עה"פ "והי' ברכה" ("הברכות נתונות בידך"). דאע"פ שגם בזה ניכר פעולת אברהם באחרים, הנה אי"ז דומה למה שנת' לעיל מיני' בענין שכר הנשמה שגם דרגות הנמוכות יתעלו. (~ הארת הנשמה מתחברת עם עצם הנשמה וכחות החיצונים מתעלים).

ולכן מדגיש ש"והי' ברכה" היינו "ונברכו בך", וכפירש"י עה"פ, שפעל ב"אחרים" עד כדי כך שגם ה"אחרים" חפצים להיות כאברהם. ולפי"ז הכל אתי שפיר.

ולהעיר, דלכללות פירוש זה אפשר להביא ראי' גם מפי' הרמב"ן שפי' עד"ז (וכנ"ל).

דאע"פ שהרמב"ן עצמו לא פירש ש"והי' ברכה" הוא הוא "ונברכו בך", (וכמ"ש לעיל), הנה אעפ"כ מפירוש הרמב"ן משמע ש"והי' ברכה" הוא כ"פרש"י ~ ונברכו בך גו'".

וצע"ק מפני מה לא ציין כ"ק אדמו"ר לפי' הרמב"ן, דלכאו' הול"ל: והי' ברכה שזהו ~ רמב"ן ~ שגם באחרים תפעול עבודתה.

אך עכ"פ הרווחנו בכל הנ"ל להסיר הקושי' (שבהע' 11, שם) מפני מה ציין כ"ק אדמו"ר לפירש"י. וק"ל.