ברשימות חוברת כ"ג ע' 6 ואילך, שעוף שנברא מן הרקק, מים ועפר, אינו חומרי כעפר, ו"אינו עלול כ"כ לטומאה", כמרומז בכך שבעופות "טהורים מרובים מטמאים", ו"טהורים אין מספר" (כדאיתא בחולין (סג, ב)), משא"כ בבהמות.

ולכאורה, ע"פ המבואר כאן שענין הטומאה וטהרה תלוי במדת החומריות שמצד העפר, שלכן, בעופות שאינם חומריים כעפר, מפני שנבראו גם ממים, מרובים הטהורים, וטהורים אין מספר ~ הרי בדגים שברייתם מן המים (ללא עפר), צ"ל ענין הטהרה עוד יותר מאשר בעופות.

ויש לעיין איך יתאים זה עם המבואר בחולין שם "ז' מאות מיני דגים . . ולעופות אין מספר".

וביותר יוקשה ע"פ פירש"י שם שהמדובר הוא בדגים טמאים (ועיין בהגהות הב"ח שם).