ברשימות (חוברת קעד) כותב כ"ק אדמו"ר להרב מהאראדאק (חנוכה תרפ"ט):

[הפענוחים מאת המו"ל באים בחצ"ר]

"מה שכתב ששמע מחסידי הצ"צ, שבעת שהצ"צ התראה פנים עם הגאון ר"א [(ר' אברהם אבא)] פאסוילער בוילנא, תירץ לו הצ"צ, על הקושיא הידוע ["למה קבעו (חנוכה) ח' ימים, דכיון דשמן שבפך הי' בו כדי להדליק לילה א', נמצא שלא נעשה הנס אלא בז' הלילות",] ומהו הנס דליל א' דחנוכה – דקרא קאמר [שהדלקת המנורה צ"ל ב]"שמן זית", ואם תאמר דלא נשתייר כלום בלילה הא', הרי זה [(בלילות שלאח"ז) הדלקה] בשמן נס ולא בשמן זית, [ועכצ"ל שלאחרי שהדליקו בלילה הא' נשתייר שמן, וזהו הנס דליל א' דחנוכה, שאף ש"לא הי' בו אלא להדליק יום אחד", מ"מ, נשתייר שמן אחר ההדלקה,] עכ"ל". . .

והקשה ע"ז: "אבל, אם לדון, יש תשובה על סברא זו [ששמע בשם הצ"צ], ו[התשובה] היא:

פשטות לישנא דקרא "שמן זית" – יש לפרש ד[הכתוב] בא להורות על איכות השמן ד[צריך להיות] דומה ל[שמן] הבא מן הזיתים, ד[כמה מעלות יש בו:] צליל נהורי' טפי (שבת כג, א), נמשך אחר הפתילה (שם כד, ב ותוד"ה מריש כ"ג, א ), משיב את הלימוד (הוריות יג, ב), יפה לחכמה (מנחות פה, ב) . . .

[וא"כ, מ"ש "שמן זית" הוא למעוטי שאר סוגי שמנים שאיכותם שונה מאיכות השמן הבא מן הזיתים, ומנא לן למעוטי שמן נס אם איכותו דומה לשמן הבא מן הזיתים.]

ו[בשלמא] במנחות (סט, ב) "בעי ר' זירא חיטין [שירדו בעבים", היינו, חטין] דנס (תוד"ה חטין), ["מהו .. לשתי] הלחם" – משום דכתיב בקרא "ממושבותיכם", והוא מיותר, [אבל לולי יתורא דקרא, אין סברא למעט חטים דנס, שמצד איכותם דומים הם לחטים סתם.] ועוד: [י.ד.ק., כנראה שהכוונה כאן; דאפילו שאינו מיותר – שהרי בא למעט חטים דחו"ל, הרי] דבודאי גם בחוץ לארץ ישנם חטים הדומים באיכותם לחטי ארץ ישראל, ואעפ"כ קפיד קרא א"מושבותיכם", ועל כן מיבעי לי' ["ממושבותיכם אמר רחמנא, לאפוקי דחוצה לארץ דלא, אבל דעבים שפיר דמי, או דלמא ממושבותיכם דוקא, ואפילו דעבים נמי לא"] – אם הקפידא [היא] שלא יהי' מחוץ לארץ, או שיהי' מארץ ישראל. אבל בנדו"ד – איצטריך "שמן זית" למעוטי שאר שמנים, [וכיון שאין כאן יתורה דקרא,] מנא לן למעוטי שמן נס . . .

ולכאו' אפשר הי' לומר דגם בנדו"ד "זית" מיותר, דסתם "שמן" דקרא שמן זית הוא, ואייתר [קרא "(שמן) זית"] למעוטי [שמן] דנס . . . אבל לכי מדייקת שפיר – אינו [כן], דמצינו בקרא "שמן" סתם ואינו שמן זית: בנחמי' (ח' יט') . . . [וכיון ששמן דקרא הוא לאו דוקא שמן זית,] א"כ הדרא קושיא לדוכתא, ד"זית" דקרא דמנורה איצטריך למעוטי שאר שמנים – וכנ"ל בשמן המשחה [שאצטריך למיכתב "שמן זית" למעוטי שאר שמנים] – ומנא לן למעוטי שמן נס". עכלה"ק (מלבד החצ"ר).

ונראה דלכאו' ניתן להסביר את התירוץ של הצ"צ כך:

דהנה אם "זית" הי' מיותר בקרא [דסתם "שמן" דקרא שמן זית הוא], הרי שהי' ממעטים שמן דנס (כמ"ש בס"ג). והשתא ד"זית אינו מיותר כהמסקנא (בס"ו) "א"כ הדרא קושיא לדוכתא, ד"זית" דקרא דמנורה איצטריך למעוטי שאר שמנים . . ומנא לן למעוטי שמן נס"?

וי"ל דאפילו ד"זית אינו מיותר, אעפ"כ ניתן למעט גם שמן דנס, וע"ד הגמ' דמנחות (שבס"ב), ד"ממושבותיכם" ממעטים חטים דחו"ל, ואעפ"כ קמיבעי לי' לר' זירא בחטים שירדו בעבים ע"י נס "ממושבותיכם אמר רחמנא, לאפוקי דחוצה לארץ דלא, אבל דעבים שפיר דמי, או דלמא ממושבותיכם דוקא, ואפילו דעבים נמי לא" (אפילו שמצד איכותם דומים הם ממש לחטים סתם), וכמו שמבאר כ"ק אדמו"ר: "אם הקפידא (היא) שלא יהי' מחוץ לארץ, או שיהי' מארץ ישראל".

ועד"ז י"ל לכאו' גם בנדו"ד, אם הקפידא במ"ש התורה "זית" היא למעט שאר שמנים, א"כ שמן נס (דזית) אינו בכלל שאר שמנים, כיון דאיכותו דומה ממש לשמן הבא מן הזיתים, אבל אם הקפידא היא שיהי' "זית" דוקא, א"כ גם שמן נס אינו בכלל זה, כיון דשמן נס סוף סוף אינו בא בפועל מן הזית (אלא דרק דומה ממש לשמן הבא מן הזית).

ולפ"ז י"ל דהצ"צ למד כצד הב', דאפילו ש"זית" דקרא אינו מיותר ואתא למעט שאר שמנים, אעפ"כ ממעטים נמי שמן (זית) דנס, דהקפידא כאן היא שיהי' "זית" דוקא, ושמן נס אינו בכלל "זית" שיהא "זית" בפועל (הגם שמצד איכותו דומה הוא ממש לשמן זית, אלא דגזיה"כ היא).

והנה לאחר שכתבתי הנ"ל, הגיעני גליון תשסה, וראיתי שהר"י מונדשיין שי' הקשה (בע' 10-11) ברשימה הנ"ל: "עוד נראה מאותה רשימה, שהרבי מפרש את הדברים שנאמרו בשם הצ"צ שצ"ל "שמן זית" ולא "שמן נס", כאילו זו דרשת הפסוק "למעוטי שמן נס", ולכן דן לאורך הרשימה האם אכן המלים הללו מיותרות וניתן למעט מהן שמן נס, או שמא אין הן מופנות וא"א למעט שמן נס.

וזה אינו מובן לכאורה, שהרי הסוברים ששמן נס אינו שמן זית לא מכחה של דרשה הם באים, אלא מפשוטו של מקרא, שהתורה אמרה "שמן זית" וזה אינו שמן זית", עכ"ל.

ולא הבנתי שאלתו, שהרי לפי פשוטו של מקרא התורה שאמרה "שמן זית" הכוונה לאיכותו של שמן זית, ושמן של נס דומה ממש באיכותו לשמן זית, והראי', מגמ' דמנחות שהביא בענין חטים דנס, שמצד איכותם דומים הם לחטים סתם.

ולולי דכתוב בקרא "ממושבותיכם" (שהוא מיותר) לא היה מעיקרא ר' זירא מסתפק אם הם כשרים לשתי הלחם, ורק מפני יתורא דקרא זה בא למעט חטים של חו"ל (הגם שהם דומים באיכותם לחטי ארץ ישראל), וע"ז קמבעי ר' זירא אם חטים דנס ג"כ נמעט (כמו חו"ל) או לא.

עוד כתב הנ"ל: "ולאידך גיסא, הרי רבינו עצמו מביא (ליד הע' 59) את דרשת רז"ל "שמן זית ולא שמן שומשומין [ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות]".

וע"כ שלא בא למעט רק את שלשת מיני השמנים הללו, אלא את כל השמנים שאינם מן הזית [וכמובא בתורה אור בשם ס' הפרדס, שמכל דבר שבעולם ניתן להפיק שמן], ובהם נכלל לכאורה גם שמן נס, ושוב אין צריכים ללימוד מיוחד" וכו' עכ"ל.

ואינו מובן, שהרי כל השמנים שבעולם מצד איכותם אינם דומים לשמן זית, משא"כ שמן נס הדומה לזית ממש, וכל ההבדל ביניהם אינו אלא שלא באה בפועל מן הזית.

והרי מפורש בגמ' דמנחות הנ"ל, שאם אין יתורא דקרא לא הי' ממעטים אותו, כיון שכוונת התורה ד"זית" לפי פשוטו הכוונה להתכונות של זית ותו לא, ורק מצד היתורא דקרא משמעו שצריך גם לבא בפועל מן הזית ולק"מ.