בפירוש מ"ש אשר תחלת היות בנ"י לעם הי' בארץ לא זרועה, ושם "התחילו בתומ"צ המתחילים אנכי ה"א גו' שאינו פסל גו' אמונה בלבד" ~ י"ל בפשטות, אשר האמונה בה"א היא פשוטה (מופשטת), ואינה שייכת ל"שכל והבנה השייך לה' חושים וכה"ג", ואשר לכן (להיותו באופן זה) אינו "פסל" ~ דבר המוגבל בציור, ו"שכל והבנה השייך לה' חושים". [ודלא כמו שהאריכו המו"ל בהערה 5 ד"לא תעשה לך פסל קאי . . על אנכי ה"א וע"ד פי' הזהר . . סתרו של עולם" ~ כי אם בפשטות, כנ"ל].

ב) בדיוק הלשון "גודל הזכות וגודל האחריות", אוי"ל הפי' בזה אשר ידיעת גודל הזכות מתבטא בהוספה בפעולה חיובית (עשה טוב), ואילו הבנת גודל האחריות מתבטא בהמנעות מפעולה שלילית ובלתי רצויה, דהיינו מעילה באחריות (סור מרע).

ג) במ"ש שאצל אוה"ע מתגדלים בגיל כ' וכו', יש להעיר מלשונו של רש"י בנוגע לעשו שפירש (תולדות, כה, כז) "ויגדלו הנערים . . כיון שנעשו בני י"ג שנה וכו'". ואוי"ל בזה ע"פ הידוע שדינו של עשו הי' כדין ישראל מומר. ועצ"ע.

ד) בנוגע למ"ש בהחילוק דאברהם ויצחק, ש"אברהם הלוך ונסוע בארצות שונות . . יצחק עולה תמימה, אסור לצאת לחו"ל" ~ יש לציין משיחת ליל ב' דחה"ס תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 175-6) אודות חילוק זה בין יצחק לשאר האבות (ורגלי המרכבה) באריכות, וכן אודות ההשוואה בענין זה להבעש"ט ושאר הנשיאים לעומת הה"מ. וכן במ"ש שגבי אברהם היתה השתדלות בין אוה"ע "וכח עם נמרוד ע"ד ע"ז ושקו"ט עמי'" ~ יש לציין ממ"ש בשיחת ליל א' דחה"ס תשמ"ג (שם, ע' 163) אודות היחס דאאע"ה וכן דהבעש"ט לגבי אוה"ע.

ה) לגבי המענה על הטענה שבבר מצוה של יצחק ~ "שסו"ס יפול עוג ביד יוצאי חלציו של יצחק", וכן במ"ש בענין זה בארוכה ברשימות (חוברת י"ז) ~ יש לציין מאג"ק כ"ק אדמו"ר ח"ד (ע' שמב ~ מכתב לב"מ) ושם, שטענתו של עוג היתה "וואס קען באטרעפן אברהם און יצחק און אלץ וואס זיי שטעלן מיט זיך פאר און קעמפן דערפאר, בשעת זיי זיינען אזוי קליין און שוואך אין צאל". וע"ז באה התשובה של הקב"ה שיבוא יום ועוג יראה את אלפי בניו של יצחק והם ינצחוהו.

ו) במ"ש גבי עשו שעוד בטרם הגיעו לגיל יג"ש, בעודו הולך לביה"ס, גם אז הסתפק בזה ~ יש להעיר בזה מפירש"י עה"פ ויתרוצצו הבנים (תולדות, כה, כב) "עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס לצאת", הרי שעוד לפני לידתו היתה לו נטי' (או הסתפקות ~ וצ"ע דיוק הלשון) בזה.

ז) בענין שיעקב הי' "יושב אוהלים של שם ועבר ~ בני כמה מאות בשנים", משא"כ עשו הי' מתרועע עם הבריות, אבל לאידך מקשר את עשו לנמרוד (שבינם הי' ג"כ הפרש של מאות בשנים, וראה ג"כ בפ"ת שהי' לו גם שיג ושיח עם נמרוד אודות בגד החמודות), י"ל בביאור הקשר: א) כי הרי במדה מסויימת הי' עשו כאילו "יורש" של נמרוד ע"י ש"ירש" ממנו את בגדי החמודות לאחרי שהרגו (ראה רש"י ד"ה החמודות (תולדות, כז, טו) ובשפ"ח שם, וראה ג"כ בב"ר ובפרדר"א שם). ב) ועיקר, ע"פ פירש"י גבי נמרוד עה"פ גבור ציד (נח, י, ט) "צד דעתן של הבריות" (ע"ד מ"ש ברשימה ש"גבור ציד מעורב עם הבריות"). [אבל צע"ק ממ"ש רש"י כאן גבי עשו עה"פ כי ציד בפיו (תולדות, כה, כז) "שהי' צד אותו ומרמהו בדבריו". ואוי"ל שזהו הטעם שרש"י נקט שם הד"ה "גבור ציד" וכאן הד"ה הוא "בפיו" ~ שההדגשה שם היא על ה"ציד", ואילו כאן ההדגשה היא על "בפיו". ולכן מביא כאן את פירוש זה ("בפיו של עשו") בתור פירוש שני, "ד"א"].

ח) בהמשך הרשימה כ' "ולכן הי' הסוף שויבז בעיניו את הבכורה ~ בזיון בכל ענין אלקי ~ ובמילא בא לעבור על ה' עבירות ש"ד וכו' בו ביום". ולהעיר שלשון הכ' הוא "ויבז עשו (במקום בעיניו) את הבכורה", (ואולי יש לדייק בפי' "בעיניו" ומהו הקשר לכאן).

ט) עוד צ"ב בהנ"ל, דהרי מזה משמע שהה' עבירות היו כתוצאה מ"ויבז בעיניו את הבכורה", ואילו ע"פ פשטות הכתובים הי' להיפך, שתחלה הרג כו' ואח"כ מכר את הבכורה. וראה פירש"י (תולדות, כה, כט) בד"ה "והוא עיף ~ ברציחה וכו'". ואוי"ל הפי' בזה, דע"י התוכן ד"ויבז בעיניו את הבכורה" דהיינו "בזיון בכל ענין אלקי" ~ בא לידי ה' עבירות (כולל רציחה), ואח"כ גם לידי מכירת (וביזוי) הבכורה בפועל.