בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" על התורה פר' במדבר: "וסביב למשכן יחנו וגו' והלוים יחנו סביב למשכן העדות וגו', י"ל דשני הפסוקים הם שני דינים נפרדים, דשני דינים היו בחנית הלוים סביב המשכן, חדא מצות שמירת המקדש שהיא מצוה הנוהגת לדורות והיא מכלל עבודת הלוים כמבואר ברמב"ם פ"ג מכלי המקדש עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש עי"ש, ושנית דשלש מחנות היו במדבר, מחנה שכינה ומחנה לוי' ומחנה ישראל, וכמו שישראל היו קבועים על דגליהם וזה היה מחנה ישראל, כך הלוים מקומם היה קבוע סביב למשכן וזו היא מחנה לוי', וזהו דקחשיב הכא בקרא שני הדברים כו' וע"ז כתב וסביב למשכן יחנו ר"ל דגם זה מכלל עבודתם שיחנו סביב למשכן וישמרו אותו וכו', ואח"כ בא הכתוב לפרש דין המחנות, וחנו בני ישראל איש על מחנהו ועל דגלו לצבאותם, וזהו מחנה ישראל לכל הדינים, והלוים יחנו סביב למשכן העדות וגו' ויהיה בה תורת מחנה לויה, וזהו דכפל הכתוב שני פעמים זה שהלוים יחנו סביב למשכן, דשני דינים נפרדים יש בזה, דין שמירת המקדש ודין מחנה לויה, וכש"נ, ועיין ברמב"ם פ"ז מהל' בית הבחירה הי"א וברמב"ן על הפסוק והלוים יחנו וגו' ודוק".

והנה אם כי הדברים ערבים, לכאורה עדיין יש לעיין בהם, דהנה ז"ל הרמב"ם בפ"ז מהל' בית הבחירה הי"א (שצויין בס' הנ"ל): "שלש מחנות היו ישראל במדבר, מחנה ישראל והיא ארבע מחנות, ומחנה לויה שנאמר בה וסביב למשכן יחנו, ומחנה שכינה והיא מפתח חצר אהל מועד ולפנים", וכיו"ב כתב בפהמ"ש כלים פ"א מ"ח עי"ש שהביא את הפסוק "וסביב למשכן יחנו" לענין מחנה לויה (וצ"ע שרק לענין מחנה לויה הביא פסוק ולא לענין מחנה שכינה ומחנה ישראל), ולפי דברי הגאון הנ"ל תמוה שבחר הרמב"ם גם בספר היד וגם בפירוש המשנה דוקא את הפסוק "וסביב למשכן יחנו" דקאי על עבודת שמירת המקדש, ולא את הפסוק "והלויים יחנו סביב למשכן העדות" דקאי על דין מחנה לויה.

גם הרמב"ן בפירושו על התורה (שצויין שם) כתב וז"ל: "והלוים יחנו סביב למשכן העדות, אע"פ שנאמר זה במשכן בהיותו בין הדגלים במדבר היא מצוה לדורות גם במקדש, כי מכאן תקנו המשמרות, וטעם ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות שישמרו אותו בלילה וילכו סביב המשכן כמו שאמרו הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ והם כולם כשומרים לראש המלך כו' ושנינו עוד במסכת תמיד בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש כו'". הנה פירש הרמב"ן פסוק זה לענין שמירת המקדש, ולא כמוש"כ שם דקאי על דין מחנה לויה.

גם עיקר הדבר שדין מחנה ישראל הוא "סביב למשכן", מורה שאפילו אם נאמר שהוא דין מסויים של חניה בתורת שם מחנה לויה, הרי יש לזה קשר מיוחד לענין המשכן, יותר משאר מחנות, וכדמוכח כנ"ל ממה שהרמב"ם הביא לפסוק "וסביב למשכן יחנו" גבי מחנה לויה, אע"פ שכל המחנות היו בשטח הר הבית והמקדש כמבואר ברמב"ם שם.

- ב -

והנראה בזה, על פי מה שנתבאר ב"חידושים וביאורים" מכ"ק אדמו"ר להל' בית הבחירה סי' יז שבעבודת שמירת המקדש ע"י שבט לוי יש ב' ענינים: אחד מדין המקדש שהוא צ"ל נשמר, והכהנים הלוים המה השומרים, אבל הענין הוא מצד המקדש עצמו. ועוד יש ענין נוסף שאחת מעבודות הכהנים הלויים היא שמירת המקדש, וב' הענינים תלויים בב' הטעמים שמצינו בענין שמירת המקדש - ענין של כבוד לפלטרין של מלך, ועוד ענין של שמירה מזר וטמא וכיו"ב, יעו"ש בארוכה.

שלפי זה הרי יש לומר בפשטות, שב' הפסוקים מדברים מענין שמירת המשכן והמקדש (ובאמת י"ל שאיה"נ מקום חניית הלויים ותורת מחנה לויה דאית בהו, הוא עצמו גם קשור לענין שמירת המקדש), אלא שפסוק אחד מדבר בענין השמירה שמצד המקדש והפסוק השני מדבר בענין השמירה מצד עבודת הלויים, ולפי"ז מכוונים מאוד שני הפסוקים, וגם מתאימים למש"כ הרמב"ם והרמב"ן:

שהפסוק "וסביב למשכן יחנו" קאי על שמירת המקדש שמצד המקדש עצמו, ולכן מוזכר בפסוק קודם המשכן ואח"כ החונים "וסביב למשכן יחנו", והפסוק "והלויים יחנו סביב למשכן העדות" קאי על שמירת המקדש שמצד עבודת הכהנים הלויים עצמם, ולכן מקדים בפסוק את הלווים החונים לפני המשכן, וא"ש.