ראש הישיבה - ישיבה גדולה, מיאמי רבתי
בלקו"ש חט"ו פ' נח (ע' 42) מביא מ"ש בזהר (ח"א קיז, א) בקשר להפסוק (נח ז, יא) "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" (שבשנות שש מאות שנה של אלף הששי יפתחו שערי חכמה שלמעלה ומעיינות החכמה דלמטה והעולם יתתקן להכנס לאלף השביעי).
ומפרש שם ש"חכמתא לעילא" הכוונה לחכמת התורה, ו"חכמתא לתתא" הכוונה לחכמות העולם. ומבאר איך שבסביבות שנים אלו נתגלה פנימיות התורה, וגם בערך באותו זמן התפתחו הרבה חכמות העולם.
ואח"כ מקשה וז"ל: "וצלה"ב: בשלמא מה שההתגלות של פנימיות התורה ה"ה הכנה "לאעלא בשביעאה", הוא מובן, כי היות ובימות המשיח יופעל הענין ד"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה לזה, יהי' גילוי פנימיות התורה שהוא "מעין" תורתו של משיח; אבל איזה שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם "לאעלא בשביעאה"?
יתירה מזו: מזה שהזהר מביא ב' הענינים בחדא מחתא הרי מובן שיש קשר ביניהם - שזה גופא שאז יותחל התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) זה "גורם" התפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: מהו הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הן באין ערוך פחות (לתתא) מחכמת התורה (לעילא) ובפרט פנימיות התורה? עכ"ל.
וצע"ק קושייתו - דהנה בלקו"ש חכ"ו שיחה א' לפ' יתרו מבאר כ"ק אדמו"ר זי"ע בארוכה בענין מה שהרמב"ם מבאר בד' הפרקים הראשונים מהל' יסוה"ת כו"כ פרטים ב"מעשה מרכבלאה" וב"מעשה בראשית", שזהו לפי שידיעת ב' דברים אלו ה"ה בכלל מצות ידיעת השם, וכפי שמעתיק שם מ"ש ה"פירוש" על הרמב"ם (בריש הל' יסוה"ת) "ונכלל תחת ידיעת שתי מצות אלו [לידע שיש שם אלוקה, שאין עמו א-ל אחר] ענין מעשה בראשית ומעשה מרכבה שמידיעתם יודעו הראיות על מציאות הבורא ושהוא לבדו ראשון וצור לכל".
וממשיך אח"כ לבאר שזהו הפירוש במ"ש הרמב"ם בסיום ספרו "ובאותו הזמן כו' לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם" - שב' לשונות אלו [א) ויודעים דברים הסתומים. ב) וישיגו דעת בוראם] מכוונים לב' הענינים דלעיל, מעשה מרכבה ומעשה בראשית, כי "דברים הסתומים" בלי ביאור והוספה שאיירי אודות הבורא, הכוונה ל"מעשה בראשית", כי הם "דברים עמוקים" (לשון הרמב"ם שם פ"ד ה"י), שהם חלק מהבריאה שאין רואים תוכנם והחשיבות שלהם בעיני בשר, כ"א שהם ענינים נסתרים "דברים עמוקים" שצריכים "דעת רחבה להשיג פירוש וביאור כל הדברים על בוריין" (רמב"ם שם הי"א), ולכן קוראם הרמב"ם "דברים הסתומים".
משא"כ "וישיגו דעת בוראם", ה"ה הענינים דמעשה מרכבה.
שמכ"ז נמצא שא' מהענינים שיהי' בימות המשיח הוא ההשגה דמעשה בראשית, שישיגו עומק סודות הטבע שזהו "חכמות העולם" - החכמה להבין עמקי טבע העולם, הסודות דמעשה בראשית.
וא"כ צע"ק מה שמקשה בשלמא גילוי פנימיות התורה ה"ז הכנה למשיח, כי אז יהי' "מלאה הארץ דעה וגו'", "אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם לאעלא בשביעאה", הרי יש שייכות ביניהם כי באלף השביעי יהי' גילוי השגת מעשה בראשית, ולכן כהכנה לזה צ"ל גילוי חכמות העולם, שענינם הוא השגת סודות הטבע, מעשה בראשית.
ואולי י"ל דכוונת קושיתו היא ע"פ מה דמובן שאין ב' ענינים אלו - ידיעת מעשה מרכבה (אלקות) וידיעת מעשה בראשית (טבע) - כפי שיהיו לע"ל, שוים, כי סו"ס אין שום ענין אלקי בידיעת סודות הטבע מצ"ע, ואין זה גופא חלק ממצות ידיעת ה', כ"א ש"מידיעתם יודעו הראיות על מציאות הבורא ושהוא לבדו ראשון וצור לכל", היינו שכל מה שיודע יותר מעומק עניני הטבע מבין יותר גדלות מי שברא דברים אלו (ע"ד המבואר בהרבה מקומות בדא"ח בענין ההתבוננות ב"מה רבו מעשיך ה' ומה גדלו מעשיך ה'").
[וכדברי כ"ק אדמו"ר כשהתפתחה החכמה שאפשר להגיע לירח, והרבה נתבלבלו שכאילו בנ"א יכולים להגיע לגבולות הבורא וכו'. ואמר אז הרבי שאדרבה ככל שמתפתחת חכמת הטבע, ה"ז מראה יותר גדלות מי שברא הטבע, כמובן].
משא"כ ידיעת מעשה מרכבה זה גופא עניין ידיעת ה'.
ולכן אף שלע"ל ידעו דברים הסתומים, מעשה בראשית, מ"מ אין זה "ענינו" של ימות המשיח, ויצטרכו לזה רק כי זה מביא לקיים יותר טוב את "ומלאה הארץ דעה את ה'", היינו שזהו כעין "הכשר" להענין העקרי דימוה"מ. משא"כ ידיעת מעשה מרכבה, זהו "ענינו" של ימוה"מ, כי זה גופא הוא קיום "ומלאה הארץ דעה את ה'".
וזהו תוכן הקושיא: מה שצריכים הכנה לפני ביאת המשיח, זה רק בנוגע להדבר שזהו "ענינו" של ימוה"מ. משא"כ בדבר שיהי' אז רק כהכשר לעיקר הענין, לזה אי"צ להתכונן לפני הזמן. ולכן מקשה שבשלמא גילוי פנה"ת ה"ה הכנה לימות המשיח, אבל איך הוה גילוי חכמות העולם הכנה לימות המשיח.
ומטעם זה מדגיש בהקושיא שבגילוי פנה"ת מובן איך שזהו הכנה לימוה"מ כי זהו "מעין" תורתו של משיח. - כי זהו כל תוכן הקושיא, שרק בנוגע לדבר שהוא "ענינו" - תורתו - של משיח, מתאים לומר שצריכים הכנה לזה, משא"כ בדבר שאי"ז "ענינו" (תורתו) של משיח, אינו מובן למה צריכים זה כהכנה (אף שגם זה יתגלה בימוה"מ).
Download PDF