רמב"ם הלכות לולב פ"ח הי"ד: "ולא היו עושין אותה [שמחת בית השואבה] . . אלא גדולי חכמי ישראל, וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה . . אבל כל העם . . באין לראות ולשמוע".

בפשטות מקור ההלכה הוא במשנה סוכה נא, א: "חסידים ואנשי מעשה מרקדין בפניהם כו'".

אבל הרמב"ם הוסיף: 1) גדולי חכמי ישראל, 2) ראשי ישיבות, 3) סנהדרין, 4) זקנים - סוגים שלא נזכרו במשנה - כמשתתפים בשמחת ביה"ש.

ומבאר כ"ק אדמו"ר בלקו"ש חי"ז שיחה ד' לפרשת אמור (עמ' 271 ואילך) [נעתק ג"כ בחידושים וביאורים בש"ס ח"א סי' יט] שהרמב"ם לומד את הסוגים שלא נפרטו במשנה מהתיאורים בבבלי וירושלמי, דשם הובאו בשמם רק תנאים אחדים שהשתתפו בהשמחה, והרי פשוט שכולם נטלו בכך חלק, ובהכרח שכל אחד שנזכר בגמרא מייצג סוג מסויים של משתתפים.

"גדולי חכמי ישראל" - נלמד מהמסופר על רבי יהושע בן חנני', שהתבטא כשהיינו שמחין בשמחת ביה"ש כו'. וריב"ח הצטיין בחכמה, כמסופר בכמה מקומות בש"ס, ומכאן קבע הרמב"ם "גדולי חכמי ישראל".

"והזקנים" - נלמד ממה ש"אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת ביה"ש אמר כו'". (וכך ממשיך ומבאר ג' המקורות לראשי הישיבות - מר"ש בן יהוצדק, והסנהדרין - מרשב"ג, עיין שם). עכתד"ק.

ולכאורה צריך להבין: א) ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"ט כתב: "גדולי חכמי ישראל, היו מהן חוטבי עצים . . ואעפ"כ היו עוסקין בת"ת ביום ובלילה".

וכתב ה'כסף משנה' שם: "כגון הלל". ולפי זה, אם "גדולי חכמי ישראל" כאן (בהל' ת"ת) הוא "הלל", מדוע שלא יהיה הלל המייצג שלהם בשמחת בית השואבה?

[באמת העירו (ראה רמב"ם לעם עמ' פח הערה ג') שבאבות דרבי נתן פ"ו הובאו דברים אלו על רבי עקיבא - שבכל יום היה מביא חבילת עצים חציה היה מוכר וכו' ולא נזכר בגמרא (יומא לה, ב) כן על הלל.

אבל הרמב"ם כן סבור כך, כמפורש בפיה"מ (אבות פרק ד' משנה ה) "וכבר ידעת שהלל היה חוטב עצים כו'"!

- וכנראה שאחריו נמשכו בעל 'חובת הלבבות' (שער הפרישות פ"ה) שכתב: "וכבר ידוע שהלל הזקן היה חוטב עצים", ובעל 'תפארת ישראל' לאבות (שם) שהוסיף שהלל שימש גם כשואב מים ("וכן מצינו להלל קודם שנתמנה לנשיא והיה חוטב עצים ושואב מים").

אבל ידוע (לקו"ש חכ"א עמ' 165) שישנם ענינים בספרי הרמב"ם שמקורם במדרשי חז"ל שלא הגיעו לידינו או שנמסרו לו בקבלה מרבותיו. וראה כללי רמב"ם פרק עשירי כלל 7. וש"נ].

ב) התואר "ראשי ישיבות" גם מתאים להלל, שהרי היה ראש לבית המדרש של "בית הלל"?

ונראה ליישב שני הערות אלו עפ"י מ"ש בהערה 58 בהשיחה וזלה"ק: "אך ש[=הלל] היה גם-כן נשיא (שבת טו, א. פסחים סו, א. ועוד) מכל-מקום נזכר כאן להיותו "(הלל) הזקן", כבפנים. ועוד: נשיא (סנהדרין) כבר למדנו מרשב"ג כנ"ל בפנים". וממילא מובן, שמכיון שכבר למדנו "גדולי חכמי ישראל" - מריב"ח, ו"הנשיאים" מרשב"ג - אין לנו, איפוא, אלא ללמוד מהלל את ה"זקנים".