בלקו"ש ח"כ שיחה ב' לפ' ויצא מבאר כ"ק אדמו"ר וזלה"ק: דער טעם (לויט דרך הפשט) פארוואס דער אויבערשטער האט געזאגט אברהם'ן (לך יג, יז) "קום התהלך בארץ", איז ניט ווייל דערמיט ווערט שטארקער די הבטחה פון דעם אויבערשטן ("לך אתננה ולזרעך" (לך יג, טו)) .. נאר דאס איז צוליב אברהם'ן: די הבטחה פון דעם אויבערשטן "כי לך אתננה" זאָל ביי אים דערפילט ווערן אין אזא אופן אויף צו פירן זיך שוין ווי א בעה"ב אין לאנד, כאילו ווי עס איז שוין געווארן זיין לאנד - ער גייט ארום אין א"י "לארכה ולרחבה" פרייערהייט, ווי אין און אייגענעם לאנד.

ובהערה 33: אף שעדיין לא ניתן לו הארץ, וכהמשך הכתוב "כי לך אתננה"... - וע"ד מש"נ (לך טו, יח) "נתתי את הארץ".. אף שלא היתה בזה נתינה בפועל, כך "כאילו היא עשוי'" (רש"י שם). עכלה"ק.

ובפשטות הכוונה בהערה זו היא להסביר ולהוכיח הא דאמירת הקב"ה לאברהם "קום התהלך בארץ" לא היתה נתינה בפועל [דלכן צ"ל - כפי שמבאר בפנים - שהיתה בשביל אברהם, שיורגש אצלו כאילו הוא הבעה"ב על הארץ].

ולכאורה אפשר להביא ראי' שאכן נרגש אצל אברהם הרגשה זו, כמש"נ (חיי שרה כג, ד) "גר ותושב אנכי עמכם", ופירש רש"י "אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה (לך יג, ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת",

ומבאר כ"ק אדמו"ר בלקו"ש חט"ו ע' 147 ובהערה 24 ובע' 204, שזה שרש"י הביא הכתוב לזרעך אתן את הארץ הזאת ולא כבמדרש שהביא הכתוב "לזרעך נתתי את הארץ", כי לפי רש"י לזרעך נתתי הפי' "כאילו היא עשויי'" ולא שהיא נתונה בפועל ממש.

נמצא דלשיטת רש"י בעת שקנה אברהם מערת המכפלה עדיין לא הי' בעה"ב, ועכ"ז רואים שאברהם הרגיש והתנהג כאילו היא כבר שלו, עד שאפי' אמר לבני חת "אטלנה מן הדין".

ואולי אפ"ל הטעם דבהערה 33 הנ"ל לא הובאו דברי רש"י אלו, כי עיקר הענין מה שרוצה לבאר בהשיחה הוא החידוש שהי' באמירת הקב"ה ליעקב לגבי אברהם, ולשלול שאברהם לא נהי' לבעה"ב בפועל, שע"ז קאי הערה 33, ולא נחית כ"כ לזה שאברהם הרגיש כאילו הארץ שלו היא.