חבר 'ועד להפצת שיחות'
בלקו"ש חי"ח קרח (ב) מבאר דיוק ל' הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"ח ה"ח) "והיכן היו הלוים שומרים ... ועל חמשה שערי העזרה כו', שהרי הכהנים שומרים על שער המוקד ועל שער הניצוץ" - דלכאו' קשה: שמירת הכהנים לא היתה על שער המוקד ועל שער הניצוץ, אלא "בבית הניצוץ ובבית המוקד" (ריש תמיד וריש מדות, וכ"ה ברמב"ם לעיל ה"ה) ומדוע שינה הרמב"ם וכתב "על שער המוקד ועל שער הניצוץ" - ומבאר, דכוונת הרמב"ם להדגיש שגם שני שערים אלה יש להם דין שער המחוייב בשמירה, אלא שנשמרים בפועל ע"י הכהנים.
ובהערה 31 שם - על הקושיא למה שינה הרמב"ם מ"בית המוקד" ל"שער בית המוקד" כ':
"במדות שם מ"ה "שלישי לו בית המוקד", אבל עדיין קשה שינוי הלשון ברמב"ם. ובמלאכת שלמה (מדות שם) מביא גירסא "שער בית המוקד" וכותב ע"ז: "כך מצאתי כו' והנאני".
ולפום ריהטא משמע, שכוונת ההערה היא לחזק השאלה על הרמב"ם שכתב "שער בית המוקד", דלא זו בלבד ששינה מל' המשנה ריש מדות אלא גם מלשון המשנה להלן (משנה ה') שגם שם הלשון "בית המוקד", אלא שלפי גירסת המלאכת שלמה ל' המשנה שם היא "שער בית המוקד".
ולא הבנתי, שהרי משנה זו אינה עוסקת בשמירת כהנים אלא בפירוש השערים שבעזרה, דבמשנה ד איתא שהיו ג' שערים בצפון, ובמשנה ה מפרטם: "ושבצפון שער הניצוץ ... שני לו שער הקרבן שלישי לו בית המוקד", ועל זה כותב המלאכת שלמה שנהנה גירסא שמצא "שער בית המוקד", שהרי כאן איירי בשערי העזרה.
ומה זה שייך ללשון הרמב"ם כאן בענין שמירת הכהנים בבית המוקד? וגם לפי גירסת המלאכת שלמה קשה ל' הרמב"ם כאן, שהרי סו"ס לא שמרו הכהנים על שער בית המוקד.
[ואע"פ שגם במשנה זו נזכר ענין שמירת הכהנים בבית הניצוץ - "כמין אכסדרה הי' ועלי' בנוי' על גביו, שהכהנים שומרין מלמעלן והכהנים מלמטן כו'" - הרי בסיום המשנה לא נזכר ענין השמירה, והרי בשער הקרבן (השער השני) לא היתה שמירת הכהנים כלל].
גם לא הבנתי כ"כ סגנון ל' ההערה "במדות ... בית המוקד, אבל עדיין קשה שינוי הלשון ברמב"ם" - מהו פירוש "עדיין" קשה, ומשמע שבהעתקת ל' זו במשנה מיישב איזו שאלה בלשון המשנה, אלא שמ"מ עדיין קשה ברמב"ם.
ולכאורה הי' יותר מתאים לכתוב "וכן משנה מלשון המשנה לקמן (מ"ה), ... בית המוקד", וכיו"ב.
ומדאתינן להכי יש להעיר בשאלה זו על ל' הרמב"ם, דהנה בית הניצוץ הי' עלי' כנ"ל, והכהנים שמרו מלמעלן, ונמצא שהשאלה על הרמב"ם שכ' שהכהנים שומרים "על שער הניצוץ" אינה רק שאלה בלשון, אלא בתוכן הענין, שהרי שער הניצוץ הי' למטה כמובן, וא"כ הכהנים לא היו שומרים על שער הניצוץ.
אולם גבי בית המוקד לא נאמר שהי' עלי', וא"כ מי יימר ששמירת הכהנים לא הי' בבית המוקד בפנים אצל השער, שהרי בית המוקד הי' בנוי חציו בקודש (ראה משנה ו דב' לשכות שלו היו בקודש), והי' לו שער אחד פתוח לעזרה (שם משנה ז). ועיין בגמ' תמיד (כו, ב) "וחד שומר הוא דהוה בבית המוקד, ורמינהו שני שערים היו בבית המוקד א' פתוח לחיל וא' פתוח לעזרה כו', אמר אביי כיון דגבי הדדי קיימי סגי להו בחד שומר, דוי להכא ודוי להכא", ופשטות משמעות הלשון דשמירת הכהנים היתה בסמיכות להפתח.
אלא שמ"מ קשה לשון הרמב"ם דסו"ס ל' המשנה היא "בג' מקומות הכהנים שומרים כו' ובבית המוקד" - ואמאי שינה ל"שער בית המוקד".
אולם שוב ראיתי שאינו פשוט כ"כ, דב"מפרש" לתמיד (כה, ב) פי' לשון המשנה "בית המוקד - כיפה", דבית המוקד הי' בנוי ע"ג לשכה כדי שיהי' במקום גבוה כי שמירת הכהנים צ"ל במקום גבוה, וגם בפי' הראב"ד שם מביא מתוס' צרפת בשם ר' יעקב דבית המוקד הי' עלי', עיין שם (אלא דהראב"ד עצמו פליג ע"ז).
ולפ"ז גם בבית המוקד לא היתה שמירת הכהנים אצל השער אלא למעלה (ולפ"ז צ"ל דכוונת הגמ' הנ"ל, דממקומם למעלה הי' אפשר לשמור על שני השערים למטה), וא"כ השאלה על ל' הרמב"ם שכ' "על שער בית המוקד" היא גם בתוכן הענין (כהשאלה על שמירת הכהנים בבית הניצוץ).
אלא שלכאורה קושיא גמורה אינה, כי בכל אופן כוונת הרמב"ם היא לבאר אמאי לא הוצרכו שמירת הלויים על שערים אלו, ולכן הוזקק לומר שהיתה שמירה על השערים אע"פ שעצם השמירה הי' מרחוק (בבית הניצוץ ובבית המוקד).
שוב ראיתי ב'מעשי למלך' בהל' ביהב"ח שם שנקט להיפך, דאם בית המוקד לא הי' עלי' נמצא ששער בית המוקד לא הי' נשמר ע"י שמירת הכהנים, שהרי חומת העזרה מפסיק, אלא שס"ל להרמב"ם (כדעת ר' יעקב הנ"ל) שבית המוקד עלי' הי', ושמרו על השער מלמעלה עיי"ש. (ובמנחת תמיד בס' עולת תמיד עמ"ס תמיד בתחילתה, ד"ה כיפה).
אבל בס' עזרת כהנים עמ"ס מדות פ"א מ"ח "בני יוסף" ד"ה כיפה כ' דהרמב"ם חולק על המפרש שפי' "כיפה" - שבית המוקד עצמו הי' בגובה, אלא ס"ל (כפיה"מ ריש תמיד) דפי' כיפה שהיתה גג בית המוקד עשוי' כמין כיפה דומה לעגול, והוא לשם נוי והידור, עיי"ש. ולפ"ז לכאורה שמירת שער בית המוקד ע"י הכהנים היתה למטה אצל השער כפשטות ל' הגמ' בתמיד הנ"ל.
בשיחה הנ"ל הערה 33 - על הא דס"ל להרמב"ם שהלויים לא שמרו על שער בית המוקד ועל שער הניצוץ לפי שהכהנים שמרו שם:
"ועצ"ע במשנה מדות פ"א ה"ה "והלויים מלמטן", דלא כפירוש המשניות (מ"א) ודלא כבהל' ביהב"ח (פ"ח ה"ח), ודלא כאביי!"
[-הכוונה לדברי אביי במס' תמיד (כז, א) "תרי מינייהו לא צריכי שימור", דלפי הרמב"ם (וכ"ה במפרש תמיד שם) כוונתו לשער בית המוקד ושער הניצוץ (ובפי' הרא"ש ובעוד מפרשים פירשו באו"א, ואכ"מ)].
ולכאו' הרי מפורש בהגהת הב"ח מדות שם (על הגליון דש"ס ווילנא): "לאביי דמשני שם ... וב' מהם לא היו צריכין שימור לויים .. ולפ"ז צ"ל דמה שאמר "והלויים מלמטה" לא קאי על בית הניצוץ אלא אגב דקאמר והכהנים היו שומרים מלמעלה קאמר והלויים למטה, כדפי' כן במס' תמיד דף כו, ב, ודו"ק. דאל"כ סתרי אהדדי". עכ"ל.
וכ"ה להדיא במפרש לתמיד שם על הא שאמרו שם ו"לוים מלמטה", וז"ל: "ושמירת לוים אינה מוסבת על בנין אכסדרא [הוא בית הניצוץ] אלא לימדך ... כל מקום שמירתן למטה, ותדע לך דשמירת לוים לא היתה באכסדרא ... ולקמן מוכח ... תרי מינייהו לא בעי שימור". ועיי"ש.
אך בהערה הנ"ל ממשיך:
"והרמב"ם לא הביאו [הך דכהנים מלמעלן ולויים מלמטן] וראה משנה למלך הל' ביהב"ח פ"ח ה"ד, ועוד.
ויש להאריך בכ"ז, ואכ"מ".
והנה במשל"מ שם מביא תיכף בתחילת דבריו את דברי המפרש הנ"ל, ומפלפל בשיטות השונות באיזה מקומות שומרים הלויים, עיין שם בדבריו.
וידוע מענה כ"ק אדמו"ר למערכת חידושים וביאורים בש"ס (שנדפס בחלק ראשון בתחלתו): "כשמצוין המקור לספרים ובפרט לספרי כינוס דכו"כ מחברים ... ומובן שברוב הפעמים אין מפורטים בההערה המקורות שהובאו בספרים אלה". וא"כ ה"ה בנדו"ד שסמך על הציון למשנה למלך.
ולהעיר, דסיום ההערה "ויש להאריך בכ"ז" - לכאו' כוונתו הק' למ"ש ו"הרמב"ם לא הביאו", היינו שהרמב"ם השמיט מ"ש במשנה "הכהנים מלמעלן והלוין מלמטן", ובאחרונים האריכו דבאמת בפ"ח ה"ד כתב הרמב"ם "הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ", ובכס"מ הראה מקורו לספרי קרח, והיינו דתמורת ל' המשנה "כהנים מלמעלן ולוים מלמטן" נקט הרמב"ם ל' הספרי "דכהנים מבפנים והלוים מבחוץ". וראיתי אריכות גדולה בס' עזרת כהנים עמ"ס מדות שם ביישוב שיטת הרמב"ם. ואכ"מ].
ומההערה משמע, שהרמב"ם לא נקט להלכה כדברי המשנה ולפיכך פסק ג"כ שהלויים לא שמרו למטה אצל שער הניצוץ.
Download PDF