ברוקלין, נ.י.
בלקו"ש חל"ג ע' 114 ואילך מגדיר ענין השליחות בג' אופנים א) שגוף השליח נעשה "כגוף המשלח ממש" וכתוצאה מזה מתייחסת העשייה שלו למשלח, דכיון דנעשה כמותו במהות, הכל מתייחס אליו בדרך ממילא ב) רק "כח העשייה" של השליח מתייחס למשלח, אבל מהות השליח לא נעשה כמשלח ג) שעשיית השליח בהחפצא מתייחסת למשלח, אבל כח העשייה מתייחס להשליח.
והנה נקודת החילוק בין ב' אופנים הראשונים לאופן הג' היא, דבדין של שליחות הרי נתחדש דאיש אחד יכול לפעול בשביל השני ומתייחס לשני, אמנם השאלה היא באיזה אופן מתייחס לשני האם הפירוש הוא דע"י מינוי השליחות חל על הראשון שם שני. (ובזה גופא ב' אופנים או כמותו במהות או רק בנוגע לכח העשייה) וכיון דחל על השליח השם של המשלח דנעשה כמותו, לכן יכול לפעול בשבילו בדרך ממילא כיון שנעשה כמותו, או דילמא י"ל דמעולם לא חל על השליח השם של המשלח ולא נעשה כמותו ומ"מ יכול לפעול בשבילו, ומתייחס לשני דזה גופא חידשה התורה בשליחות דאע"פ שלא נעשה כמותו, מ"מ מתייחסת תוצאת העשיה למשלח, אבל עצם העשייה מתייחס לשליח, ונחשב כאילו השליח עושה ובשיחה מוסיף דכל הג' אופנים בגדר השליחות הם רק בנוגע לקיום השליחות דהיינו לאחר שחל על השליח השם שליח, אבל קודם לכן צ"ל החלות של שם שליח, וזה נעשה ע"י המינוי של הבעלים יעוש"ב.
והנה בגיטין דף ל"ב מבואר במשנה דהשולח גט לאשתו והשיג השליח, או שלח אחריו שליח, וא"ל שמבטל הגט אז הגט בטל - והגמ' מקשה ע"ז או ששלח אחריו שליח ל"ל, הרי פשוט דכמו דהבעל יכול לבטל הגט כמו"כ יכול לבטל ע"י שליח, ומת' דמהו דתימא דלא אלים שליחותא דבתרא משליחותא דקמא דליבטליה קמ"ל - והיינו דהחידוש בהא דהשליח יכול לבטל הגט היא דהו"א דרך לבעל עצמו יש את הכח לבטל הגט, משא"כ השליח אינו יכול לבטל, דשליח הראשון יכול לומר להשני לא עדיפת מינאי (רש"י) ואינו יכול לבטלו, קמ"ל דהשליח יכול ג"כ לבטל הגט.
והתמיהה בזה פשוטה לכאורה, דהרי השליח כשמבטל הגט אינו מבטלו בכח עצמו, אלא בא בתור שליח ובא כחו של הבעל, ומדוע יגרע כחו של השליח בשביל זה, הא הבעל בעצמו בודאי יכול לבטל הגט, אף שכבר מינה שליח לגירושין, וכמו"כ יבטל ג"כ ע"י שליח, וא"כ סו"ס מה החידוש בהא דיכול לבטל גט ע"י שליח (וכבר העירו המפרשים בזה).
והנה א"א דגדר השליחות היא כב' אופנים הראשונים בודאי קשה דאיה"נ דשליח הראשון נעשה כמותו דהבעל מ"מ הא הכל בא מכח הבעל, ועכשיו שהבעל ממנה שליח שני לבטל הגט פשיטא דיכול לבטלו, דהא הבעל מבטל הגט ורק שפעולת הביטול נעשה ע"י השליח (באופן מעבר ולא באופן של התלבשות), משא"כ א"א כאופן ג' דהשליח עושה בכח עצמו, רק דתוצאת הפעולה מתייחסת למשלח, א"כ י"ל דהנתינת כח לגרש כבר נמסרה לשליח הראשון. ומהיכי תיתי דשליח השני יכול לבטלו - דכמו דס"ל לר"א בגיטין דף כ"ט ע"ב בדין שליח עושה שליח דאם מת שליח ראשון בטלו כולן, ומבואר בשיחה, דר"א סובר דכיון שנתמנה לשליח, שוב א"צ לכח המשלח, וכאילו נעשה הבעלים ע"ז, כמו"כ י"ל דמשעה שנתמנה השליח מהבעל לגרש, אזי כח הגירושין נמצא אצלו, ואף שהבעל בעצמו בודאי יכול לבטלו, כיון דהכל בא מכחו, מ"מ הו"א דאם רוצה לבטל ע"י שליח, אין לשליח כח לבטלו, וע"ז קמ"ל דשפיר יכול לבטל ע"י שליח דהיות דעצם התואר של שליח היא שבא מכח המשלח לכן אי אפשר להפריד ביניהם, וכיון דרצון הבעל הוא לבטל הגט יכול לבטלו גם ע"י שליח (וע"ד סברת מר בר ר"א דכל השלוחים תלויים בבעל כיון דסו"ס קאתי מכחו) ועדיין יש להאריך בכ"ז ואכ"מ.
Download PDF