בלקוטי שיחות חלק כ' (עמ' 61 ואילך) דן בהסיפור שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, בהיותו ילד "בן ארבע או חמש" נכנס ליחידות אצל זקינו כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ובכה למה הקב"ה אינו מתגלה (אליו) כמו שהתגלה לא"א - וזה הי' בפ' וירא, (ע"ש מענת הצ"צ): איז אין דעם סיפור האמור ניט פארשטאנדיק: "וירא ה' אל אברם", שטייט שוין פריער און צווי מאל (אין פ' לך לך - יב, ז; יז, א) פארוואס איז געווען די בכיה פון רבי'ן נ"ע אויף דעם וואס דער אויבערשטער האט זיך באוויזן צו אברהם אבינו און צו אונז (אים) באווייזט ער זיך ניט - בקשר מיט'ן פסוק אין פ' וירא, און ניט פון פ' לך לך? וע"ש התירוץ בס"ד.

והנה, עוד י"ל באופן אחר בלקוטי שיחות חלק א (ע' 23): "... בשעת דער רבי נ"ע . . אז דאן אלט געווען פיר אדער פינף יאר . . האט ער געענטפערט, אז ער האט געלערנט אין חומש (אדער געהערט איבערדערציילענדיק) אז דער אויבערשטער האט זיך באוויזן צו אברהם אבינו..." עכ"ל (מלבד ההדגשה). - ולפי"ז מכיון שיש גם אפשרות שלא למד בפנים, אלא ששמע את הסיפור בעל פה מפי המלמד, [עדמ"ש בספר המאמרים תשי"א (ע' 168) בנוגע ל-כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, שלמד אצל המלמד דרדקי, ר' יקותיאל (מגיל ארבע עד גיל שש) "וואס א חוץ לערנען עברי דערציילט ער סיפורים פון תנ"ך" עכ"ל (מלבד ההדגשה), - ועדמ"ש בספר התולדות רבינו ה"צמח צדק" (עמ' 40) שבהיות כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע בגיל שלוש - ארבע הי' "קורא אותיות שבכתב ועברי במהירות כנער בן שש, וכבר ידע אז כמה סיפורים מהתורה שבכתב ונביאים ראשונים ואחרונים", עכ"ל] - א"כ י"ל שהסיפור של פ' לך לך לא שמע, ולכן שאל רק בפרשת וירא.

[והנה, עד"ז י"ל נמי בהנוגע לסיפור כ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהביא בשיחת ער"ה תשמ"א, שמורו הסביר לו ע"פ פי' בעה"ט את הפסוק ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, - שמבחר שנותיו של יעקב במצרים י"ז שנה, וכשבא הביתה מהחדר שאל את זקינו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו יהיו מבחר שנותיו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערוות הארץ (ע"ש מענה אדמוה"ז) - ובשיחה שם, הזכיר שהי' בן ארבע או בן חמש (הגם שבהיום יום דח"י טבת ע' י"ב ובלקוטי שיחות חלק י (עמ' 160) לא נזכר שום גיל אלא רק שהי' "ילד") - די"ל שלא למד אז פ' ויחי בפנים, אלא שמע זאת בע"פ מפי מורו. - ולפי"ז נרויח שיתאים עם מ"ש בספר התולדות רבינו ה"צמח צדק" שבגיל ארבע ידע כמה סיפורים מהתורה ולא למד עדיין בפנים.

ברם, בלקוטי שיחות חלק י' ובהיום יום הנ"ל מפורש שלמד את הכתוב בפנים עיי"ש - וי"ל דזהו כהצד שהי' בן חמש (שהרי בלקו"ש אין שום גיל כנ"ל), וא"כ לא יהי' סתירה ממ"ש בס' התולדות ללקו"ש והיום יום, ודו"ק. (והנה כפי ששמעתי את הטייפ משיחת ער"ה תשמ"א, יש אמנם שם משמעות ששמע זאת בע"פ ממורו)].

[והנה גם י"ל שאמנם למד כבר חומש בפנים, אבל החזיק רק בפרשת בראשית למשל, ומלבד הלימוד שבפנים הרי מספרים בע"פ על הפרשה שבאותו שבוע, והוא אמנם שמע על "וירא ה' אל אברם" מפני שאז היה פ' וירא].

ועוד י"ל, שעד גיל ארבע למד בכיתה של עברי עם בני גילו ובגיל ארבע (או חמש) העלוהו לכיתה גבוהה יותר, עם ילדים שמבוגרים ממנו, ושם אחזו בדיוק בפ' וירא, וכ"ק אדנ"ע התחיל מוירא ללמוד בפנים, ואמנם בכיתה הנמוכה שבה התחיל, למד המלמד לפי הסדר החל מבראשית - וע"ד מ"ש בלקוטי דיבורים (ח"א ע' קע) בנוגע לכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע: "איין זמן האט ער געלערנט אין א חדר מיט חברים פון זיין עלטער, און נאכדעם האט ער שוין געלערנט אלץ צווישען עלטערע פאר איהם, וויל ער האט געהאלטען אין איין שטייגען און לערנען", עכ"ל.