בשו"ע רבינו סי' מז סעי' א כתב "ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד וכו' ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינו כי כל שהוא ובנו ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, ואי"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בנים". והוא (כמצוין בגליון שוע"ר) ממש"כ המג"א רסמ"ז "דצאצאינו היינו יוצאי חלצינו".

ועיין במ"א שם שהוכיח מהתרגום באיוב (כא, ח) "וצאצאיו" - "בניא ובני בניא", והפמ"ג הקשה עליו דכיון שהוזכר לפנ"ז ענין בניו לכן "בהכרח וצאצאיו בני בנים", משא"כ כשמזכירים סתם צאצאיו מי יאמר שכולל בנים (עי"ש)

ועי' בלקו"ש חכ"ו (עמ' 308) הערה 7, שמוכיח דכוונת אדה"ז היא גם לדור שאחריהם ולא רק בני בנים ממש, ומסיים "וכדמוכח גם מפשטות הכתובים (ישעי' מח, יט. סא, ט. איוב ה, כד. (לכאו' צ"ל ה, כה) ועוד) דב"צאצאים" נכלל כו"כ דורות". ולפי"ז מיושב השגת הפרמ"ג הנ"ל, כיון דמוכח "מפשטות הכתובים" אלו (עיי"ש) "דבצאצאים נכלל כו"כ דורות" וכ"ש בני בנים. ואולי לכן מדייק הרבי להביא ראיות אלו מהפסוקים, ולא כלל ראיית המ"א מאיוב (שם) מהתרגום, וכדומה. אף שהיא הוכחה (עי"ש בלקו"ש הערה 6), מ"מ מדגיש דגם מפשטות הכתובים מוכח כדברי המ"א ושוע"ר, והמ"א הביא דוגמא אחת אבל יש כו"כ מקומות שמוכח כן כנ"ל.

וכן קבע אדה"ז בסידורו "ונהי' אנחנו וצאצאינו" (וכן הוא בסידור האריז"ל ובברכות יא, ב. וברמב"ם פ"ז מהל' תפלה ה"י וכן בשל"ה דף שפח).

ב. אמנם צלה"ב לפי"ז מדוע ב"יהי רצון" שאומרים אחרי הנשיא (בימי ניסן) מובא בסיום "לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן" (וכן הנוסח בקב-הישר פרק פ"ח ועוד), ולכאו' "זרע זרעי" הוא בכלל "זרעי", כדלעיל, "וא"צ לכך".

ואף די"ל דלגבי ברכת והערב אמרינן דא"צ לכך כי בכלל דצאצאינו הם ג"כ ב"ב כנ"ל, הנה כ"ז הוא מפני דאם בכ"ז יאמר ג"כ "צאצאי צאצאינו" (כדברי הב"ח רסמ"ז ועוד) א"כ צריך "לשנות הנוסחא" המובא בגמ' ורמב"ם. ולכן אמרינן ד"אי"צ לכך", משא"כ הכא הנוסחא היא שאומרים "זרעי וזרע זרעי" כנ"ל, וא"כ א"צ לשנות הנוסחא ע"י שמבקש ברכה גם לזרע זרעו, לכן מפרטים יותר1.

[ויש להעיר במ"ש בלקו"ש שם הע' 8 על התיבות "לשנות הנוסחא" - "לשון המ"א שם - אבל לא הועתק בשו"ע אדה"ז, אף שלכאורה עפ"ז מתורץ למה לא יאמרו התפלה בשפה ברורה", דלכאו' מרומז ענין זה במש"כ בשו"ע "ויש מדקדקים להוסיף", דהיינו שיש נוסח הברכה הקבוע כמובא לפנ"ז ויש מדקדקים - בנוסח הברכה, ומשו"ז מוסיפים על הנוסח וע"ז מסיים רבינו ש"א"צ לכך".

ואולי מש"כ "לא הועתק בשו"ע אדה"ז" הפי' דלא הועתק בפירוש וצע"ק].

- אמנם עדיין ילה"ב, דהרי מבאר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בלקו"ש חכ"ו הנ"ל, דהא דקבע אדה"ז בסידורו רק "וצאצאינו", הוא (ג"כ) מפני שיש מעלה בנוסח זה דוקא, דאם יוסיף "וצאצאי צאצאינו" יוצא שבקשתו היא רק לבניו ולבני בניו, ולגבי שאר הדורות צריך לבוא לזה ש"תורה מחזרת על אכסניא שלה" (ב"מ פה א), "ובפרט לפי מ"ש התוספות (כתובות סב, ב, ב"מ נט, א) שזהו דוקא כששלשתן ראו זה את זה" (לקו"ש שם), משא"כ בזמן שאומרים רק וצאצאינו הנה ("דער ווארט") בבקשה זו נכלל בני בנים עד סוף כל הדורות2.

ולפי"ז צריך להבין מדוע מובא בנוסח יהי רצון של הנשיא "זרעי וזרע זרעי", והרי יש מעלה להזכיר רק בכללות זרעי דבזה קאי הבקשה על כל הדורות, כנ"ל מלקו"ש.

ג. ואולי יש לומר בהקדים דאף שמצינו שלשון זרע הולך לא רק על בניו אלא ג"כ על בני בניו עד סוף כל הדורות כגון: (ישעיה מח, יט) - "ויהי כחול זרעך", דהיינו שזרעו יהי' "כחלא דימא" (תרגום)3, ועד"ז באיוב ה, כה "וידעת כי רב זרעך" - "הרבה יהיה זרעך" (מצו"ד), וזרעך הוא כמו צאצאיך, ועי' מצו"ד שם "וצאצאיך וגו' כפל הדבר במ"ש", ועד"ז כתב המצו"ד באיוב פ"א, ח (עי"ש).

ולאידך מצינו בכתוב ישעיה (נט כא) "ואני זאת בריתי ... לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" וגו', דמפרט הכתוב, ועיג"כ ישעיה (סא, ט) ד"זרעם" הולך על בנים, ולא מפורש דג"כ על בני בנים.

לכך אולי י"ל "דצאצאינו" בבקשה זו כבר נכלל שאר הדורות, ולכן לא מזכירים גם "צאצאי צאצאינו", ובפרט שיש מעלה בדוקא לא להזכיר, משא"כ שמזכיר ענין זרעך או זרעו צריך לפרט, דאף שבכ"מ קאי על שאר זרעו ולאו דוקא בניו, מ"מ חזינן דהכתוב מפרט כנ"ל ולא תמיד נכלל בכלל "זרע" כל שאר הדורות, ולכן צריך לפרט "זרעו וזרע זרעו", ועצ"ע.