בלקוטי שיחות חלק א (ע' 23): "... בשעת דער רבי נ"ע . . איז דאן אלט געווען פיר אדער פינף יאר . . האט ער געענטפערט, אז ער האט געלערנט אין חומש (אדער געהערט איבערדערציילענדיק) אז דער אויבערשטער האט זיך באוויזן צו אברהם אבינו...", עכל"ק.

ונראה, לבאר מה הם צדדי הספק אם למד בפנים החומש או שרק שמע הסיפור בע"פ מפי המלמד? וגם למה נוטה יותר לומר שלמד בפנים מאשר שמע בע"פ? (שהרי זה ששמע בע"פ הכניס בסוגריים).

והנה, ראיתי מה שכתב ח"א לבאר, דכיון ש"בן חמש למקרא" הכוונה לגיל ארבע שנכנס לגיל חמש, ולכן "הרי"ז עוד ראי' שבפשטות עם אדנ"ע נהגו כמו שנפסק להלכה בן ה' למקרא, וא"כ למד בפנים, וזהו הסברא הפשוטה . . ואם בגיל ארבע . . מסתבר שלא למד בפנים למה נוקט שלמד בפנים"? עכ"ל.

ונראה דזה אינו, [גם לפי"ד דמ"ש בסוגריים מיותר לגמרי, שהרי בפשטות נהג כהלכה], והביאור הוא כך: דהנה בלקו"ש חט"ו (ע' 132) הערה 31 ובשוה"ג שם דן אם הסיפור הנ"ל של כ"ק אדנ"ע מתאים עמ"ש "בשו"ע יו"ד שם (סרמ"ה) סעי' ח': "מכניסים התינוקות . . בן חמש שנים שלימות" (מ"בן שש" (שברמב"ם שם) "היינו בן חמש שנכנס בשנת שש" מתאים למשנה בן ה' למקרא . . וב"י שם ד"ה ומ"ש בפחות. כס"מ הל' ת"ת פ"ב שם) - והרי בנדו"ד הי' כ"ק אדנ"ע בן ד' או ה'". עכלה"ק - והרי מפורש דלא כמ"ש הנ"ל, אלא ד"בן ה' למקרא" הכוונה, לגיל חמש דוקא, וה"נ מפורש בלקו"ש חי"ג (עמ' 257, והע' 11 שם), ובשיחת ש"פ ויקרא (סכ"ז) עש"ה.

ולפי"ז שנוטה יותר לומר שהי' בן חמש (ולא בן ארבע),ולכן כתב בפנים - שלמד בפנים החומש, ומ"ש בסוגריים - ששמע בע"פ מפי המלמד, זהו כנגד הצד שהי' בן 4 בלבד, ומכאן הוכחה ברורה שלפני בן 5 לא לומדים בחומש בפנים. - ולפי"ז גם יובן למה בלקו"ש ח"ה (ע' 87, וע' 321) נקט שלמד בפנים, כיון שנקט בעיקר (כחט"ו) שהי' בן 5 ולא בן 4, וז"פ.

ולפי"ז יש גם להוכיח שלימוד א-ב ונקודות ועברי לוקח כשנתיים שהרי כ"ק אדנ"ע נכנס לחדר בגיל שלש וחצי (או שלש) - ע' לקו"ש ח"ה שם, ובעמ' 86 הערה 4, ורק בגיל 5 התחיל ללמוד חומש. (ויש לציין לענין גיל ההכנסה לחדר שבהרבה שיחות הוזכר הגיל של "שלש" כגיל כניסה לחדר. ולהעיר גם שכניסתו לחדר של הצ"צ הי' (במחרת יוהכ"פ תקנ"ג) כ-12 יום אחרי מלאות לו ג' שנים - ראה ספה"ת אדמו"ר הצ"צ עמ' 36-31 ).

והנה, בלקוטי דיבורים (ח"א ע' ק"ע) נאמר: "ביי דעם מלמד זענען געווען צווי כתות, מיט איין כתה האט ער געלערנט עברי, און מיט דער צווייטער כתה פירוש המלות פון דאוונען און התחלת חומש. בשעת דער מלמד האט געלערנט מיט איין כתה האט די צווייטע געדארפט חזר'ן, דער מיטעלער רבי האט געלערנט אין דער ערשטער כתה עברי, איז בשעת זיינע חברים פון דער כתה האבן געחזר'ט און די צווייטע כתה האט געלערנט, האט ער ניט געחזר'ט וואס ער האט געלערנט, נאר געהערט וואס די צווייטע כתה לערנט. דער מלמד פלעגט זיך זיער ערגערן פון דעם, אבער ער האט אים פארהערט, און ער האט זייער גוט געוואוסט..." עכ"ל עש"ה.

נמצא ש"התחלת חומש" היא כתה אחרת וגבוהה יותר מכתה שלומדים בה "עברי", [ולא כמ"ש ח"א ש"עברי" ו"התחלת חומש" לומדים יחדיו בכתה אחת], וזה מתאים עם מה שפסק אדה"ז בהל' ת"ת בתחילתו "שבגיל ארבע מלמדו לקרות תורה שבכתב מעט מעט" - ועיין הביאור בזה בלקו"ש ח"ט (עמ' 135 הערה 8). ובגיל חמש הוא זמן התחלת חומש כנ"ל.