תלמיד בישיבה
בלקו"ש חלק א' פ' ויקהל ע' 188 מבאר וזלה"ק: "דער אמת איז דאך אז עס האט אינגאנצן ניט געדארפט דערלויבט זיין טאן מלאכה. ווארום עס איז דאך את השמים ואת הארץ אני מלא און מלא כל הארץ כבודו (ג -ט ברוך הוא געפינט זיך אומעטום), איז מצד כבוד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא האט ניט געדארפט זיין דערלויבט טאן קיין מלאכה, ווי די רז"ל זאגן מאן דמחוי קדם מלכא כו'. עס איז מער ניט וואס די תורה האט געגעבן רשות און געהייסן טאן מלאכה, אזוי ווי עס שטייט: בכל אשר תעשה, ששת ימים תעבוד". עכלה"ק.
הרי מבואר דמצד זה שהקב"ה הוא מלא כה"כ, שהוא נמצא בכל מקום, הרי האדם הוא תמיד קמי' מלכא - גם בחול, ולכן תמיד - אפי' בחול - הי' צריך להיות אסור בעשיית מלאכה כיון דמאן דמחוי קדם מלכא וכו' (אם לא שתורה גופא היתירוהו והתחייבו).
ובד"ה ויבא משה בתוך הענן - סה"מ תשי"ז (בלתי מוגה) ע' 104 - מבואר לכאורה באופן אחר קצת, דכתוב שם בסוף הקטע וזה"ל: "דבשבת אסור בעשיית מלאכה דחול, דבששת ימי החול מותר בעשיית מלאכה דהגם אשר מאן דמחוי במחוג קדם מלכא קטלא חייב, אמנם בחול הנה מצד ההעלם הרי אין זה קמי מלכא, משא"כ בשבת הנה להיותו בגילוי הנה אף שאינו בתפיסא מ"מ הנה מצד הגילוי הרי זה קמי מלכא ואסור בעשיית מלאכה". עכלה"ק.
הרי מבואר מזה דדוקא בשבת כאשר מאיר גילוי אלקות הרי הוא נמצא קמי מלכא ואסור בעשיית מלאכה, משא"כ בחול הנה מצד ההעלם אינו קמי מלכא, וזהו הסיבה מה שמותר בעשיית מלאכה, ולא כמו שמבואר לעיל אשר באמת הרי הוא קמי מלכא, ומותר במלאכה רק מצד זה שתורה נתנה לו רשות.
ולכאו' הי' אפשר לומר דמ"ש בלקו"ש שמותר במלאכה מצד הפסוק "אשר תעשה", הנה זה גופא מגלה שדרגת הגילוי בששת ימי החול אי"ז בגדר "קמי מלכא", וזה שהוא בגדר מחוי קמי מלכא הוא רק בלי הפסוק ד"אשר תעשה", ז.א. דמ"ש בהמאמר דמצד ההעלם אי"ז קמי מלכא קאי לאחר שיש כבר הלימוד ד"אשר תעשה".
אבל באמת אין לומר כן כי הלשון בלקו"ש הוא: "תורה האט געגעבן רשות און געהייסן טאן מלאכה, אזוי ווי עס שטייט: בכל אשר תעשה, ששת ימים תעבוד, ובמילא איז אויף וויפיל ס'איז נויטיק האט דאך אויף דעם די תורה געגעבן רשות, אבער מערער דערפון איז . . דאך דאס אויך אן ענין פון מחוי קמי' מלכא". הרי מבואר דגם לאחר הלימוד ד"אשר תעשה" הרי הוא עדיין בגדר קמי' מלכא, אלא שתורה גופא נתן לו רשות וציוהו לעשות מלאכה גם כשהוא קמי' מלכא.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.