בלקו"ש חי"ט שיחה ג' לפ' וילך מקשה כ"ק אדמו"ר על פירש"י ד"ה ויכתוב משה וגו' ויתנה שמפרש נתנה לבני שבטו שלכאורה בכ"מ מצינו דהלשון כהנים בני לוי או הכהנים הלויים קאי רק על הכהנים א"כ מנ"ל לרש"י דהכא קאי על כל שבט לוי הלא בפסוק נאמר לכהנים בני לוי ובפשטות הפי' הוא כמו שפי' בפ' שופטים במש"נ שם הכהנים הלויים דהפי' הכהנים שבאו משבט לוי א"כ ה"נ הפי' הוא הכהנים שהם בני לוי, וא"כ מנ"ל שהפי' דנתנה לכל בני שבטו.

וממשיך שם דאולי ההכרח הוא מש"כ בפסוק עצמו נושאי ארון ברית ה' וא"כ ע"כ דקאי על הלויים שהם הנושאים את הארון אמנם כתב שם דיש לפרש גם בפשש"מ כפי' הב' של החזקוני שקאי על הכהנים שהם מכינים את הארון למשא בני קהת כמבואר סוף פ' במדבר לכן גם הם נקראים נושאי הארון, ובפרט שגם מבין הלויים גופא רק הבני קהת הם הנושאים וא"כ לפי זה ג"כ אינו כל השבט, וא"כ יותר מסתבר שקאי על הכהנים וכפי' החזקוני הנ"ל.

ומתרץ שם דרש"י מפרש שנתנה לכל השבט מכיון שלקמן שם בפסוק נאמר דנתנה לכל זקני ישראל היינו כנציגים של כל השבטים א"כ נמצא דדוקא שבט לוי לא הי' להם נציג, ולכן מפרש רש"י דאה"נ בפשטות הפסוקים נתנה בפועל להכהנים אמנם לא מצד היותם מובדל משבט לוי מצד קדושת כהונתם אלא מצד היותם השרים והזקנים משבט לוי גופא וע"ד הזקנים דכל השבטים, דלפי פשש"מ יש להכהנים גם מעלת הלויים הכללית שהובדלו מכלל ישראל.

והנה לא ביאר שם לפי המסקנא אם נשתנה לפי זה הפי' בפי' הכתוב "הנושאים את ארון ברית ה'", דהרי עתה י"ל דמכיון דהפסוק מדגיש היותם בני לוי להורות לנו שהם קבלו התורה מחמת מעלת הלויים שבהם ולא מחמת כהונתם א"כ יש להדגיש מעלת הבדלת הלויים, ולכן מדגיש הכתוב ענין נשיאת הארון שזה שלימות ותכלית הבדלת הלויים [כמבואר בתחילת הערה 15 שם] ראה עקב י' ח'..

ולפי זה מש"כ לקמן בפ' וילך [לא' כה'] "ויצו משה את הלויים נושאי ארון ברית ה' לקוח את ס"ת" וגו' י"ל דקאי על הכהנים שהם גם מהלויים הנושאי את הארון, דהרי להם נתנה התורה כנ"ל [ובפרט שהציווי לתת אותו בהארון או בצד הארון יותר מסתבר דשייך להכהנים ולא להלויים וכנ"ל בסוף פ' במדבר], ולכאורה זה חידוש גדול דהלויים בהפסוק קאי על הכהנים [וראה בסוף הערה 15 שם, וצ"ע הכוונה שם, ובכל אופן שם איירי קודם הביאור בהשיחה, והשתא איירינן אחרי הביאור שקאי על הכהנים מצד היותם לויים].

[ולפי זה אולי בפ' תבוא אצל הברכות וכו' בהר גריזים ובהר עיבל דכתוב שם דהלויים אמרו הברכות והקללות, ויש שקו"ט בסוטה דף לז בדיוק איפה היו הלויים דהלא הלויים היו גם למעלה, ולכאורה רש"י אינו מתרץ, אמנם י"ל דהלויים שם קאי על כהנים גם לפשש"מ, אמנם רש"י כתב שם הכהנים והלויים והארון ואולי הכוונה לבני קהת שלהם יש שייכות להארון שהם נשאו, ויש בזה אריכות דברים ועוד חזון למועד.]