כבר נודע בשער בת רבים החידוש הנפלא בלקו"ש ח"ה פר' ויצא, בנוגע להשאלה הידועה איך נשא יעקב ב' אחיות - שהיות ויעקב הבטיח לרחל שישאנה ואפילו מסר לה סימנים ע"ז, הרי אם לא הי' נושאה הי' עובר על האיסור של הערמה, ואיסור זה הי' אז מוסכם (אנגענומען) אצל כל ב"נ, משא"כ שמירת/קיום האיסור של אשה אל אחותה לא תקח שניתן בשעת מ"ת לאחרי ריבוי שנים, הרי זה רק חומרא (ביחס להמוסכם אז), עיי"ש בארוכה.

והנה, כו"כ קולמוסין כבר נשתברו בסוגיא זו, דהיינו, איך רימתה רחל את יעקב, איך רימתה לאה את יעקב, איך רימה יעקב את יצחק בקבלת הברכות וכו' וכו' שאכ"מ.

והנה, זלה"ק בלקו"ש שם: ועפ"ז איז פארשטאנדיק וואס יעקב האט גענומען רחל'ען – טראץ דעם איסור פון "ואשה אל אחותה לא תקח" – ווייל יעקב האט פריער צוגעזאגט חתונה צו האבן מיט רחל'ען און האט איר אפילו געגעבן סימנים בשייכות דערמיט. עכלה"ק.

ולא זכיתי להבין: איפה מצינו בפשש"מ שיעקב "האט צוגעזאגט חתונה צו האבן מיט רחל'ען"?

מפשטות הכתובים נראה שאכן יעקב רצה להתחתן עם רחל, אבל היות והוא ידע שלבן הוא רמאי, הוא ניסה בכל האופנים צו זיך אויסבאווארענען עי"ז שאמר "ברחל בתך הקטנה", נתינת סימנים וכו'. במילים אחרות, הוא עשה את כל התחבולות האלה בכדי שרצונו להתחתן עם רחל יבוצע לפועל, אבל איפה מצינו שעשה את כל זה מפני "אז ער האט צוגעזאגט צו רחל"? ועד כדי כך שזהו ההיתר נגד הפסוק של "ואשה אל אחותה לא תקח"?

האם בזה שאמר ללבן אעבדך שבע שנים אויף צו זיך אויסבאווארענען, זוהי הבטחה לרחל שישאנה?! האם בזה שהוא נתן לה סימנים אויף צו זיך אויסבאווארענען, הרי זה הבטחה לרחל שישאנה?

לכאו' הרי אדרבה - ובהקדם, דבנוגע לההסבר למה יעקב מסר סימנים לרחל, יש לפרש בב' אופנים: שמטרתו הוא צו באווארענען זיך, דהיות והוא ידע שלבן הוא רמאי והוא לא רצה שלבן ירמה אותו לכן הוא נתן את הסימנים בכדי שהוא יתחתן עם הבת שהוא בחר – או י"ל, שרחל ביקשה מיעקב שיתן לה סימנים, כי היא ידעה שאבי' רמאי והיא רצתה להיות בטוחה שהיא תתחתן עם יעקב ובמילא הסימנים הם צו באווארענען רחל.

מפשטות הכתובים נראה כאופן הא', ולא מצינו כלל כאופן הב'. וכל הדיבורים בין יעקב לרחל, בפשש"מ, לא מצאתי שום דיבורים בענין זה.

ובפרט כשמסתכלים במקור הסיפור (בגמרא מגילה יג, ב), מפורש הדבר שיעקב שאל לרחל "מינסבא לי" (האם תתחתני לי) והיא ענתה כן אבל אבא רמאי וכו', מוכח שיעקב שאל האם היא תתחתן אתו היא ענתה שמסכימה אבל ישנה בעי' של רמאות וכו', אבל לא מוזכר שום הבטחה, לא מצד יעקב ולא מצד רחל וד"ל. ובפרט שסיפור זה לא מובא בפשטות הכתובים, ואדרבה מפשטות הכתובים מוכח רק שהוא נתן לה סימנים צו באווארענען פון לבן.

ולכן הדרא קושיא לדוכתא: איפה מצינו בפשש"מ הבטחת יעקב לרחל.

ועוד: איך בכלל הי' יעקב יכול להבטיח לרחל שהוא ישאנה, דבר שאינו בידו כלל, דהרי מה הוא הי' עושה אם תאמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה הי' לבן עונה בשלילה, מה הי' יעקב יכול לעשות? אלא מאי, לאחרי שלבן "הסכים" הוא הבטיח? איפה מצינו זה בפסוקים?